איך מתגברים

א. כתוב באורחות צדיקים:שהיה מלך כל פעם כשכעס ביקש מיועציו להביא לו את הפתק. ובפתק
 היה רשום: "דע, כי אינך אלוקים, אלא הינך גוף כלה שיצאו תולעים מקצת בשרו ויאכלו את שאר
בשרו, ובקרוב תשוב לרימה ותולעה"...ומכאן צריכים אנו לקחת מוסר השכל, כל פעם שאנו כועסים,
 שהרי הכעס זהו שורש של הגאווה, ואם נעבוד על מידה זו, לא נכעס, אלא נבין שהכל מאיתו ית'.

ב. עצות מעשיות ששמעתי מרבנים:
1.אם אתה רוצה לכעוס, אל תכעס, אלא 'תישן על זה לילה אחד', ז"א, שכל פעם לפני שאתה בא
 לכעוס, לך לישון, תבליג עד הבוקר, ובבוקר תכעס ותנהג כרצונך. ע"ז מסופר על אדם שלא היו לו
ילדים, ונסע לארץ רחוקה מאוד למטרת פרנסה, עד שהגיע לארץ ועבד כראוי כדי שיוכל לחזור
לפרנס את ביתו. לאחר כמה שנים טובות הוא חוזר ומוצא בחור נכנס לביתו ומחבק את אישתו
ומרוב כעסו על אישתו שבגדה בו כל הזמן שלא הי'ה בארץ, השתלט עליו, שכמעט הרג את אותו
 הנער עם הרובה שבידו, אך הוא זכר את צוואת אביו: שהוא לא כועס עד שישן על זה לילה, ואכן לא
עשה כלום, אלא ישן, ובבוקר, אישתו מספרת לו שהינה כשהלך היתה מעוברת ולאחר זמן קצר
 ילדה בן, וזהו בנו בעצם שגדל ונהיה לבחור. אם לא היה מקשיב אותו אדם לצוואת אביו, היה הורג את בנו...
2. להחליט שאם אני רוצה לכעוס אני צריך להחליף את הבגדים לחליפה מסויימת שאקבע, ורק עם
 בגדים אלו אכעס, וכאן כוונת הרב בעיצה זו היתה, ליאש אותנו, שנחשוב לעצימנו שעד שנלך
 להחליף את הבגדים כבר לא נכעס וזהו..
3.לזכור ש"כל הכועס כל מיני גהינם שולטים בו!"
4. עבודה על הכעס בשלבים: להחליט שכל יום בשעה מסוימת איני כועס לפחות חצי שעה, ולהעלות
 את הזמן הזה ליותר ויותר, כמובן בהדרגה. עד שנגיע למדרגה של לא לכעוס כלל בעז"ה
5. לקנוס עצמינו, שאם אכעס, אשים לצדקה סכום מסוים של כסף, וכך מלחתחילה נמנע מן העבירה.
6. הכי חשוב- ואין לשכוח, שחובה בצד כל העצות המעשיות ללמוד ספר מוסר על הכעס כמו אורחות צדיקים למשל- שער הגאווה, ושער הכעס וכדו'.

נכון שנכתב בשם ר' ישראל סלנטר, שיותר קל לאדם הי'ה לגמור את כל הש"ס מאשר לתקן מידה
 אחת.. אבל- היה שוה לו לאדם לרדת לעוה"ז בשביל לתקן ולו מידה אחת!!
ולוואי ונזכה כולנו לעבוד על המידות ולתקן ולו מידה אחת, וכל חיינו היו שויים בעוה"ז.

_________________

תוקן על ידי galii_gall ב- 19/10/2008 23:50:54