|
|
| נשלח ב-22/10/2008 17:31 |
 |
| |
חח אם ליטאי היה פה, הוא היה עונה: עם סרגל.. :)
בכל אופן, אנשים.
התשובה היא: אי אפשר.
אפילו אם נקח מישהו, נגיד בחור. אוקי? נעקוב אחריו, הוא לא ידע שעושים זאת.
נראה איך הוא מתפלל- תמיד נוכל לראות רק את חיצוניות התפילה: את המצח הקמוט או מי יודע עוד אילו שטויות. הרבי מקוצק היה עומד בתפילה כמו נציב מלח ובוהה בנקודה אחת. ואוהו איך היתה התפילה שלו!
אין מצב להכנס לאדם לנשמה, לראות מי הוא באמת.
על פי המעשים שלו, התנהגותו לסביבה ועל פי מה שהוא אומר- אפשר לחזות בחלק קטנטן ממנו.
כל השאר עלום עד אחרי החתונה, לע"נ.
תראו, אדם יכול לשבת ולהרצות לכם איזו אידיולוגיה שלו, תורנית. בכזו דבקות וכזו כוונה וכזו התלהבות!
אחר כך מתברר שהוא חושב ככה כי אבא שלו וסבא שלו חושבים ככה.
אחרי שנה הוא יסתכל מסביב ויחשוב לגמרי הפוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2008 17:38 |
|
| |
בס"ד
1. אהבתי את "ליטאי"
2. בגלל שאת חושבת שבודקים איך אדם מתפלל ע"פ "תנועות חיצניות" זה נראה לך מגוחך.
האמת... אם כך היו בודקים את צודקת.
אבל מה... גדלנו מאז ואת היראת-שמים בתפילה אנו לא בודקים ע"פ מספר הקימוטים במצח ולא ע"פ מהירות הנידנודים ועוד ועוד...
אץ היראת-שמים מרגישים. את ההתכוונות את הריכוז רואים את זה תמי. תאמיני לי רואים.
ולא משנה אם הוא הנדנדנה הכי מפורסמת בעיר או הנציב מלח מימי התנ"ך.
_________________
חדש! מאורסים בעדכון יומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2008 17:41 |
|
| |
תמי,
יראת שמים איננה השקפה או אידאולגיה.
וגם אם תדעי באמת מהי מידת היראת שמים של הבן אדם, עדיין היא ניתנת לשינוי יום יומי, אין הכרח שמי שהיום ירא שמים יהיה גם מחר, אבל אם הנידון הוא על היום אז אפשר לדבר על הכל, אידאלוגיה סולם ערכים השקפות וגם יראת שמים, ומה שזה ניתן לשינוי, מה לעשות אנחנו לא מתכוננים להתחתן עם דומם שלא חושב ומדבר, וטבעי שדעות והשקפות יכולות להתשנות, אף אחד לא שם ערבות בנישואיו שלא תשתנה דעתו אי פעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2008 19:09 |
|
| |
לא עם סרגל אלא עם סנטימטר
_________________
כל מה שילד צריך הוא
מבוגר אחד שיאמין בו.
(ר' שלמה קרליבך)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2008 18:48 |
|
| |
כיום יש דרך פשוטה למדוד יראת שמים. כמה שפחות נשים מוזכרות בהזמנה של החתונה.
מלפנים נהגו בישראל שהאמהות של בני הזוג מוזכרים, הסבתות וכמובן הכלה.
לאחרונה זכינו שאצל הליטאים כותבים לכולן ורעיתו. במקרה של סבתא אלמנה כתבו רק את האות הראשונה של שמה הפרטי וכמובן ששם הכלה נכתב.
אולם שיא היראת שמיים שייך לחסידים. שם זכינו להזמנה של חתן יתום מאב שאימו נישאה שנית.
המזמין היה האב החורג בלבד (ז"א שמה של האמא בכלל לא הופיע אפילו לא בתור ורעיתו), כמובן היה כתוב בן הרב .... ז"ל.
גם הכלה לא היתה מוזכרת אלא הנישואין של הבחור המהולל היו עם בתו של הרב החשוב פלוני.
אני משער שהמדרגה הבאה ביראת שמיים תהא פשוט לא לחגוג חתונה, זה יחשב לארוע לא צנוע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 00:10 |
|
| |
הנה מספר שעות לאחר שפרסמתי את המדד ליראת שמיים פורסם באון דומה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3612880,00.html
אדם וחווה - הגרסה החרדית
"ויהיו שניהם ערומים??? את התנ"ך המקורי השאירו לחילונים ולמזרחוניקים הד"לים ואנו החרדים נעיין רק בתנ"ך המעובד והמצונזר". הרב חיים נבון מגיש עיבוד ברוח משמרת הצניעות לפרשת השבוע
חיים נבון
דבר משמרת הצניעות: החרדים לדבר ה' מקפידים זה מכבר שלא להכניס לביתם ספרים ומעשיות שאינם כשרים וצנועים. אך הנה פרצה מצאנו בחומת בית ישראל, אשר גם היראים והחרדים מכניסים לביתם ללא חשש את הספר אשר בשם "תנ"ך" ייקרא, ובו סיפורים שכל אוזן תזדעזע לשמעם, ומעשים שלא עברו את ביקורת ועדות הצניעות בראשות מרנן ורבנן שליט"א.
על כן אנו קוראים לקהל היראים להכניס לביתם רק את מהדורת התנ"ך הערוך והמצונזר, שייצא לאור בקרוב, בפיקוח גדולי המשגיחים והמחנכים. והנה צירפנו כאן עלים לתרופה, כמה פסוקים מן המהדורה הישנה העוסקים במעשה גן העדן, ולצידם העיבוד המחודש בתנ"ך שבגרסתנו. וראו מה בין בני לבן חמי, וישמע חכם ויוסף לקח.
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" -> "על כן יישאר איש עם אביו ואמו ויכבדם מאוד". (נו, אמרו בעצמכם: איזו גרסה חינוכית יותר?).
"ויקרא האדם שמות לכל הבהמה" -> "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה הכשרה". (אנחנו לא רוצים חיות טרפות בספרים שלנו. זה מטמטם את הנפש).
"ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו" -> "ויהיו שניהם לבושים היטב, האדם ורעייתו, ובכל זאת התבוששו". (ערומים? ומה עוד?!).
"ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעינים" -> "וירא האדם כי כשר העץ למאכל וכי בריא הוא לחיזוק הגוף לעבודת השם יתברך". (האמת היא, שכאן כמעט נפלנו. שינינו את כל הפסוק, אך השארנו את הפתיחה - "ותרא האשה". אחד המשגיחים העמיד אותנו מיד על טעותנו: "כל כבודה בת מלך פנימה". עדיף לספר על הגבר).
"ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם, ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" -> "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עדיין לא לבושים די בצניעות הם, וילבשו עוד מעיל צמר שחור על בגדיהם". (כך הצלחנו לשלב בסיפור גם מסר מרומז בדבר חשיבות הצניעות וערכה).
"ויקרא האדם שם אשתו חוה" -> "ויקרא האדם שם אשתו ח'". (בעיתונים החרדיים כבר הצלחנו לבער את הרעה החולה של הזכרת שמן הפרטי של נשים. אפילו בהזמנות לחתונה, האימהות אינן מוזכרות בשמן. האם ייתכן שאמנו הקדומה תהיה פחות צנועה מנשות דורנו?! ובכלל, בשביל מה צריך שם פרטי? מה שטוב לבכירי השב"כ, מספיק טוב גם לנשים שלנו).
הנה כי כן, טעמו וראו כי טוב ותחי נפשכם. את התנ"ך המקורי השאירו לחילונים ולמזרוחניקים הד"לים, ואנו החרדים לדבר ה' נעיין רק בתנ"ך המעובד והמצונזר. בקרוב ייצא לאור התנ"ך המעובד בשלמותו, ברוח ישראל סבא, וברוח כל אבותינו הקדושים - אברהם, יצחק ויעקב ואימותינו - ש', ר', ר' ו-ל'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 14:22 |
|
| |
הוא מה שנאמר,
מהרסיך ומחריבך ממך יצאו
וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 14:34 |
|
| |
בס"ד
ה' ישמור.
תמי, למה התכוונת?
_________________
חדש! מאורסים בעדכון יומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 14:57 |
|
| |
כתבתי שדי למבין. אם לא הבנתי, בעיה שלך :)
מספיק לקרוא את 2 ההודעות שמעלי ולהבין.. לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2014 20:22 |
|
| |
| שרפ כתב: |  | הנה מספר שעות לאחר שפרסמתי את המדד ליראת שמיים פורסם באון דומה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3612880,00.html
אדם וחווה - הגרסה החרדית
"ויהיו שניהם ערומים??? את התנ"ך המקורי השאירו לחילונים ולמזרחוניקים הד"לים ואנו החרדים נעיין רק בתנ"ך המעובד והמצונזר". הרב חיים נבון מגיש עיבוד ברוח משמרת הצניעות לפרשת השבוע
חיים נבון
P{margin:0;}
UL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 16; padding-right:0;}
OL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 32; padding-right:0;}
H3.pHeader {margin-bottom:3px;COLOR: #192862;font-size: 16px;font-weight: bold;margin-top:0px;}
דבר משמרת הצניעות: החרדים לדבר ה' מקפידים זה מכבר שלא להכניס לביתם ספרים ומעשיות שאינם כשרים וצנועים. אך הנה פרצה מצאנו בחומת בית ישראל, אשר גם היראים והחרדים מכניסים לביתם ללא חשש את הספר אשר בשם "תנ"ך" ייקרא, ובו סיפורים שכל אוזן תזדעזע לשמעם, ומעשים שלא עברו את ביקורת ועדות הצניעות בראשות מרנן ורבנן שליט"א.
על כן אנו קוראים לקהל היראים להכניס לביתם רק את מהדורת התנ"ך הערוך והמצונזר, שייצא לאור בקרוב, בפיקוח גדולי המשגיחים והמחנכים. והנה צירפנו כאן עלים לתרופה, כמה פסוקים מן המהדורה הישנה העוסקים במעשה גן העדן, ולצידם העיבוד המחודש בתנ"ך שבגרסתנו. וראו מה בין בני לבן חמי, וישמע חכם ויוסף לקח.
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" -> "על כן יישאר איש עם אביו ואמו ויכבדם מאוד". (נו, אמרו בעצמכם: איזו גרסה חינוכית יותר?).
"ויקרא האדם שמות לכל הבהמה" -> "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה הכשרה". (אנחנו לא רוצים חיות טרפות בספרים שלנו. זה מטמטם את הנפש).
"ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו" -> "ויהיו שניהם לבושים היטב, האדם ורעייתו, ובכל זאת התבוששו". (ערומים? ומה עוד?!).
"ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעינים" -> "וירא האדם כי כשר העץ למאכל וכי בריא הוא לחיזוק הגוף לעבודת השם יתברך". (האמת היא, שכאן כמעט נפלנו. שינינו את כל הפסוק, אך השארנו את הפתיחה - "ותרא האשה". אחד המשגיחים העמיד אותנו מיד על טעותנו: "כל כבודה בת מלך פנימה". עדיף לספר על הגבר).
"ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם, ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" -> "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עדיין לא לבושים די בצניעות הם, וילבשו עוד מעיל צמר שחור על בגדיהם". (כך הצלחנו לשלב בסיפור גם מסר מרומז בדבר חשיבות הצניעות וערכה).
"ויקרא האדם שם אשתו חוה" -> "ויקרא האדם שם אשתו ח'". (בעיתונים החרדיים כבר הצלחנו לבער את הרעה החולה של הזכרת שמן הפרטי של נשים. אפילו בהזמנות לחתונה, האימהות אינן מוזכרות בשמן. האם ייתכן שאמנו הקדומה תהיה פחות צנועה מנשות דורנו?! ובכלל, בשביל מה צריך שם פרטי? מה שטוב לבכירי השב"כ, מספיק טוב גם לנשים שלנו).
הנה כי כן, טעמו וראו כי טוב ותחי נפשכם. את התנ"ך המקורי השאירו לחילונים ולמזרוחניקים הד"לים, ואנו החרדים לדבר ה' נעיין רק בתנ"ך המעובד והמצונזר. בקרוב ייצא לאור התנ"ך המעובד בשלמותו, ברוח ישראל סבא, וברוח כל אבותינו הקדושים - אברהם, יצחק ויעקב ואימותינו - ש', ר', ר' ו-ל'.
|
|
(קיבלתי קישור משעשע ממישהו ואני משתף  )
החומש המצונזר של חסידי סקווירה צנזורה חרדית המוטלת על תכנים בלתי הולמים היא תופעה מוכרת ורווחת, ואפילו מובנת. אבל צנזורה על התנ"ך? זה כבר משהו שראוי לשים לב אליו. חסידות סקווירה היא ענף של חסידות צ'רנוביל שמקורה באוקראינה. היום חסידי סקווירה מרוכזים, רובם ככולם, בעיירה החרדית ניו-סקוויר ( New Square) שבמדינת ניו-יורק, שמוכרת גם כ'שיכון סקווירא'. שם מגורי האדמו"ר (שושלת טברסקי) ושם, במלכות קטנה זו, הם מנהלים את ענייניהם כרצונם. מטבע הדברים יש לסקוויראים גם מערכת חינוך מפותחת לבנים ולבנות, ואין טבעי יותר מאשר ללמד את ילדי ישראל חומש. ובמה מתחילין? בספר 'בראשית'. לשם כך הדפיסו פרנסי סקווירה בשנת 2012 'חומש בראשית' מיוחד במינו שנועד לתלמידות 'בית ציפורה', הוא בית החינוך לִבְנוֹת-החסידוּת. בחומש זה מודפסים פסוקי הספר עם מבחר מקוצר של פירושי רש"י, אך בכל פסוק חסרה מילה. על הלומדות מוטל לשנן את הפסוקים ולהשלים את המילים החסרות מזיכרונן. עד כאן הכול שפיר. אולם דפדוף בדפי הספר מעלה כי לא רק מילים הוחסרו כאן, אלא פרשיות שלמות. סיפורים שאינם יכולים להתקבל על דעתן של הבנות הרכות הוצאו מהתורה בלי הנד עפעף. ראשית, החומש מתחיל מפרשת 'לך לך' – מדוע היה צריך לדלג על שתי הפרשות הראשונות ומה רע בסיפורים היפים על בריאת העולם, מגדל בבל, תיבת נוח והמבול? לא ברור. ושנית, המביאים לדפוס החליטו לטהר את סיגיו של ספר הספרים ולהסביר למשה רבינו את הטעויות החינוכיות שלו. הנה מבחר תמונות מן החומש החדש שמצביעות על 'הראש' של המביאים לדפוס. בפרק יט מסופר כיצד לוט עולה לראש ההר לאחר הפיכת סדום ועמורה, יושב במערה עם שתי בנותיו... וזהו. הנה ההמשך המצונזר: <*> (לא) וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. (לב) לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. (לג) וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ. (לד) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה הֵן שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת אָבִי נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם הַלַּיְלָה וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. (לה) וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת אֲבִיהֶן יָיִן וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ. (לו) וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. (לז) וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם. (לח) וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן עַד הַיּוֹם. הלאה. פרק לח בספר בראשית מספר על יהודה, שלוקח אשה כנענית מעדולם וממנה נולדו עֵר, אוֹנָן ושֵׁלָה. הסיפור מסתבך, כי ער נפטר בלי ילדים, ואונן – שהתבקש ליַבֵּם את האלמנה תמר – סירב ושיחת את זרעו. אונן מת גם הוא, לא לפני שהעניק את שמו לעבירה הנוראה ביותר. אם לא די בכך, תמר התחפשה לזונה, יהודה, חותנה, בא עליה, ומזיווג זה נולדו פרץ וזרח. סיפור קשה ורב פיתולים, אבל מה לעשות – גם הוא חלק מן התורה. אבל בנות סקווירה התמימות לא תדענה זאת, כי בחומש שלהם אין פרק לח. האבסורד גדל בסיפור יוסף הנקנה לעבד בידי פוטיפר, שר הטבחים של פרעה. פוטיפר מחבב את העבד העברי, מפקידו אחראי על כל ביתו וה' מצדו מברך את בית המצרי. יוסף – כך מדגיש המקרא כהקדמה לפרשת פיתוי העבד בידי אשת פוטיפר – הוא יפה תואר ויפה מראה (פרק לט, 6). אך הלומדות בספר לא תדענה מאומה. מיד אחר פסוק ו' מוצא יוסף את עצמו בבית הסוהר, תוך דילוג קליל של 14 פסוקים המספרים על אשת פוטיפר, שחשקה ביוסף וביקשה לשכב עמו, אבל הוא סירב, עזב בידה את כנף בגדו ונמלט על נפשו. הנה הפסוקים החסרים: <*> (ז) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. (ח) וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. (ט) אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. (י) וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ. (יא) וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת. (יב) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. (יג) וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה. (יד) וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל. (טו) וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. (טז) וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל בֵּיתוֹ. (יז) וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי. (יח) וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה. (יט) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ. מה שמשונה בצנזורה הסקוויראית הוא, שפרשיות לא נוחות אחרות שבספר (כמו אונס דינה), נותרו על כנן – אולי מישהו נרדם בשמירה? זאת ועוד, מניין תשלמנה הבנות את המילים החסרות? ברור שהן תעשינה זאת מתוך חומש מלא, ושם הרי מופיעים גם הפסוקים המצונזרים. אז מה הרווחתם?
תודה לצ"ג
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2014 21:15 |
|
| |
האדם יראה לעינים וה יראה ללבב אז למדוד יראת שמים? אי אפשר מה שאפשר זה לדעת אם לבחור יש בסיס
של יראת שמים דהיינו שומר את עיניו מסרטים וכו שומע מוזיקה איחזה מוזיקה תפילות וכו
|
|
|
|
|
