אולי הגיע הזמן להתפשר?

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו..."  (ןבתקווה שלא תגיעי....)

ולגבי ההתפשרות כפי שאמרו קודמי .... להתפשר מותר וחייבים על דברים שאינם חשובים לחיים באמת...  ("שם של "ישיבה\ סמינר לדוגמא הם דברים שולייים שלא משנים כלום לחיים האמיתיים(דעתי)
כל אחד ואחת (ואנוכי עימהם)  צריך לעשות חושבים האם העקרונות שחשובים לו הם באמת חשובים או שניתן להסתדר בלעדיהם...

וכמובן כמובן שהכל הוא עניין של  "סייעתא דשמייא".... והזמן  של כל אחד ואחת  יגיע.... (בקרוב!!!)

בס"ד

ואני חושב, שצריך לעשות חלוקה בין דברים בגוף האדם לבין דברים חיצוניים. (כמובן שהכל לפי דעתי)

הבחורה עצמה, כמובן. משפחתה. אלו הם דברים שבגוף האדם. להתפשר עליהם נראה לי כדבר מופקע, שהרי אם הדברים הללו אתם הולכים לחיות כל ימי חייכם.

כסף, וייחוס. אלו דברים נחמדים אבל אדם ממוצע יכול לגשר על הפער של חוסר דברים אלו כי הם לא יעמדו מול עיניו במשך כל החיים.

_________________