קראתי בשבת משו מאד חמוד:
כבר ביום הראשון- כשאנחנו מדליקים רק נר אחד, אנחנו עושים זאת בחנוכיה של שמונה קנים- למרות ששאר השבעה קנים נשארים ריקים (ולא מדליקים סתם נר בקן בודד), וכן בשאר הימים- בכל פעם נשארים מספר קנים ריקים עד היום השמיני- שרק בו הכל בשימוש.
ולכאורה מדוע? למה כבר ביום הראשון אנחנו מדליקים בחנוכיה ולא סתם בנר בודד?
אלא, שכבר מהיום הראשון כשאנחנו מדליקים רק אחד, כבר אז אנחנו שואים ליותר, כבר אז אנחנו יודעים שהמטרה היא להגיע לשמונה, רק שמתחילים 'בקטן' ואז- מוסיף והולך...
כך גם בעבודתו של היהודי- אנחנו מתחילים מא', בקטן אולם אנחנו תמיד יודעים ורואים למולינו שהמטרה היא להוסיף! ולהאיר יותר ויותר....
|
|
