שלום לכולם ,
אני חדש כאן, ואני נהנה מפורום פורה, שבא לבטאות את הכאב שבתוכי
בתור אברך מופרע קשב וריכוז, כזה שלא מסוגל להתרכז, יותר מחצי שעה, עברתי סבל איום ונורא, אף אחד לא הבין אותי, ניסיתי לדבר עם רמי"ם, ניסיתי שיעזרו לי אף אחד, שום חברותא לא הסתדרתי, עד היום, ואני עדיין סובל, אבל היום אני מטפל בילדים ובבחורים, ואני מבין אותם, אם כל הסבל שלי, היום אני מודע לעצמי, ואני יודע מה קורה איתי, אני מנסה להחזיק את עצמי בדרכים שונות, למדתי הרבה, גם חינוך מיוחד, ואני משתדל לעזור לכל בחור או ילד שאני יכול
אבל פתאום אני מגלה, שהבן שלי הולך לעבור את מה שאני עברתי, הכווה לימודית, ואני מבטיח לעצמי, שאני יעשה הכל בשביל להקל על הילד,
ובאמת לא המלמדים, לא הם לא מבינים כלום, הם לא מבינים איך זה לעבור את זה , הבעיה שלחינוך מיוחד הוא לא מתאים, הוא מדי ברמה, והוא צריך חינוך רגיל עם עזרה, ואת זה אין,
קשה לי אם זה מאוד, אבל אני כ"כ מבין מי שנשבר לו מהמסגרת, אגב גם לי נשבר
|
|
וכל הכבוד.
