מלחמות החרדים ממבט חילוני..!

מדובר בגל של ממש: חרדים מן השורה, שמאז שהם זוכרים את עצמם הם צייתו לצו הרבנים והצביעו ג', אומרים בשיחות פרטיות: לא עוד, לא הפעם. "אנשים מאסו בעסקנים החרדים, אף אחד בציבור החרדי לא יצטער אם הם ילמדו לקח", אמר אחד, בעבר פעיל נלהב של יהדות התורה. הוא, למשל, בחיים לא יאפשר לבתו להתחתן עם חרדי-ספרדי, אפילו יציעו לו עילוי ועוקר הרים, אבל ב-10 בפברואר הוא מתכוון לתת את קולו לש"ס. 

מי שהתרגל לחשוב על ההצבעה החרדית כאוטומטית, ציות עיוור לצו הרבנים, עשוי להיות מופתע משיחות המתנהלות בימים אלה בספסלים האחוריים של השטיבלך החרדיים, והמסקנה שמדובר בתופעה רק מתחזקת בשיטוט בפורום החרדי באינטרנט "בחדרי חרדים". שם, בחסות האנונימיות, מתפתחים בשבועות האחרונות דיונים בוערים על ידי משתתפים המזדהים כתומכים טבעיים של אגודת ישראל ודגל התורה, וחלקם גם מוכרים לגולשי הפורום ככאלה. "בבחירות הבאות מצביעים ש"ס", קרא אחד, וגרר תגובות רבות, אוהדות לרוב, כמו ההצעה לש"ס לשבץ בשם ההגינות ברשימתה שלושה חרדים אשכנזים במקומות ריאליים. "לא מצביעים ג'", הכריזה כותרת בדיון נוסף, שקרא לציבור האשכנזי למרוד בפוליטיקאים המזלזלים בו. 

והדברים לא נאמרים רק בחדרי חדרים. כשהפרשן המשפיע של עיתון "בקהילה", יעקב ריבלין, נשאל השבוע בראיון ל"רדיו קול חי" למי יצביע בבחירות הקרובות, אמר: "אני אצביע למפלגה חרדית". הוא לא אמר אמנם ש"ס, אך טרח להזכיר כי "מפלגה חרדית היא כל מפלגה שכפופה לדעת תורה". 

הרקע לאמירות האלה הוא המשבר החריף בין הפלגים ביהדות התורה - הגוש המשותף לאגודת ישראל ודגל התורה - בעקבות כמה התמודדויות פוליטיות, בראשן הבחירות שבהן איבדו החרדים את השלטון בירושלים. בקיעים בפוליטיקה החרדית האשכנזית נוצרו בשנה האחרונה בחזיתות נוספות, רבות ומסועפות, בין שתי המפלגות ובתוכן. רגע לפני הגשת הרשימות לכנסת ה-18, השבוע, הצליחו כל הגורמים האלה להימנע מפילוג והשיגו הבנות בעל פה שאיפשרו להם להתייצב עם רשימה מוסכמת. "זה היה כמו חופה שבה הכלה בהריון, והטקס נערך כששני הצדדים עורכים חישובים מתי מתגרשים", המשיל פרשן חרדי. לראשונה, יהדות התורה הרכיבה רשימה בלי מסמך חתום בין שתי המפלגות, ובלי חתימה של מועצות חכמי התורה. אמנם הרבנים צפויים לקרוא לציבור, כתמיד, להצביע לרשימה, אבל לכולם ברור שהקרבות הפנימיים בתוכה רק יידחו עד אחרי הבחירות. 

כמעט כל חבר ברשימה שהוצגה מייצג אינטרס שונה, חצר שונה, פטרון רוחני שונה, שלעתים לא מסוגל לשבת עם עמיתו מירושלים או בני ברק. אחד מבכירי דגל התורה הסביר השבוע, כי ההבנות בעל פה הן בעצם יתרון. "יש תחושה של שחרור גדול, גם אצלנו וגם אצל אגודת ישראל. אנחנו הולכים יחד, אבל לא שלובי זרוע. בעבר היינו מחויבים למועצת גדולי התורה, אבל היום אין את זה. כל ח"כ מרגיש עצמאות גדולה, מחויב מקסימום לרב שלו, היום אין בעצם מחויבות משותפת", אמר. האם משמעות הדבר פילוג אחרי הבחירות? "בהחלט ייתכן". 

האינטרסים הסותרים של חברי הרשימה עשויים באופן פרדוקסלי להביא לכך שחלקם לא יצטערו אם סיעת יהדות התורה תצטמק משישה חברים היום, לחמישה ואולי אפילו לארבעה. כך למשל, תומכיו של ח"כ מאיר פרוש (איש סיעת "שלומי אמונים" באגודת ישראל) ישמחו אם הרשימה תהיה בת ארבעה חברים, שכן במצב כזה הוא ישוחרר מהסכם הרוטציה המסובך שיחייב אותו לפנות את מקומו לעיתונאי ישראל אייכלר. אנשי דגל התורה ישמחו אף הם אם יהיו רק ארבעה חברים, שכן אז יהיה כוחם שווה לזה של חברי אגודת ישראל. 

המאבקים הפנימיים הללו גורמים לתחושות מיאוס בקרב חרדים רבים, או כפי שניסח זאת הפרשן: "מעולם לא התבקשו מצביעי יהדות התורה לבחור במשהו שהם כל כך שונאים". לדבריו, כדאי להתייחס ברצינות לאמירות של חרדים בדבר הצבעת מחאה לטובת ש"ס. "הגרעין הקשה של החרדים תמיד יציית, אבל יש הרבה אנשים שיעדיפו לשבת בבית או לתת את הקול לש"ס, שהיא בכל זאת מפלגה חרדית. אם ש"ס יעבדו נכון, הם יכולים להרוויח מזה מנדט שלם". 

אבל המיאוס ברחוב החרדי כלפי המריבות הפנימיות ביהדות התורה הוא רק צד אחד של הסיפור. שהרי עצם העובדה שאדם חרדי, שבחיי היום יום שלו מכפיף עצמו לרבנים, מצהיר שיפר את מצוותם מאחורי המחיצה ב-10 בפברואר, מעלה כשלעצמה שאלות. גם אם יהדות התורה תצליח לשמר את כוחה בבחירות הקרובות, יקשה על הפוליטיקאים החרדים להתעלם מקולות המרד והמחאה, ומהקריאות לדמוקרטיזציה