חובת ערבות

לשאלה עד כמה שאנו מחויבים לסייע לשני כשאנו מכניסים עצמנו לסיכון ישנם מספר דעות. יש דעה המחייבת לסייע לאחר לצאת מסכנה כשאני בספק סכנה, ישנה דעה שמותר לסייע בכזה מצב, אך אין חובה וישנה דעה האוסרת. המשך חכמה טוען לאיסור, מוכיח זאת מן הפרשה האחרונה שלמדנו, האלוקים ראה צורך לעדכן את משה על שמתו המבקשים את נפשו, ואם היה מצווה ללכת למצריים גם ולמרות שמצוי בסכנה מה היה נצרך לספר לו על שמתו? אך לדעת כולם על האדם חובה לסייע לאחר כשהוא מצוי בסכנה ואינו מכניס עצמו בזה לסכנה! אחים, לכל אחד מאיתנו יש חבר, איש קרוב, נער שאנו יכולים לגשת אליו והוא נזקק לנו. מוטלת עלינו חובה מוסרית, חובה תורנית, לגשת אליו ולעזור לו. זכרו זאת.

_________________
"כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגיהנום הפרטי שלו"

אניכלום, ללא ספק שיש משהו בדבריך, אבל רבנים יוצאים נגד תכנית הליבה שמציעה זאת.

גם לא הבנתי מה הקשר לאשכול הנוכחי.

אני רק מעלה הצעה ואיני מתיימר לחלוק עם רבנים כי הם לא דיון באינטרנט הם מנהיגי ישראל ואני מכבד אותם בפחד גדול רק פה בקטנה באינטרנט אני רק כאילו "שח לפי תומו" מה שבלב

כולנו שחים לפי תומנו