|
|
| נשלח ב-4/2/2009 20:25 |
 |
| |
איך אני ידע מי אלו החריגים?
וחוץ מזה למה שאני ירצה להיות חברה של מישהי שאני לא אוהבת? זה לא משנה לי מה היא חשה כלפי...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2009 12:28 |
|
| |
לראות מה החריגים, ניחנו בדעה בינה והשכל מהבורא.
למה להיות חברה של מישהי שאת לא אוהבת? ולמה היא אוהבת אותך? כנראה שהיא באמת אחת שכדאי להתחבר עמה,
מנסיון החיים הקצרצר שלי, הם האלו שתמיד כדאי לשמור אותם קרוב ללב, הם אנשים שתמיד יהיו שם בשבילנו שצריך אותם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 02:21 |
|
| |
לא יודעת על מה דיוק דיברתם קודם... אבל יש עוד איזושהי נקודה חשובה...
שנאה לפעמים נובעת מקנאה!
הרגשתי את זה (לצערי הרב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) פעמיים השבת (!!!!!!!...........)
וכמה שזה עצוב לי והכל, הבנתי לראשונה מוחשית חלק מין המשפט הזה: "הקנאה התעבה והכבוד מוציאים את האדם מין העולם"
הקנאה- כזה דבר מגעיל (סורי על המילה...) פשוט כך... ולמה? למה בן אדם מקנא? בגלל דברים ששיכים לעולם החומר. בדרך כלל מקנאים בחומריות של השני
אז ריבונו של עולם!! איפה אנחנו חיים??? אנחנו (אני מתכוונת לעצמי בכל מילה ומילה!) מקנאים בגשמיות? דבר שיגמר אחרי 120!... אנחנו "צריכים" לקנא ברוחניות של השני בזה שהוא הצליח להגיע לדרגה גבוהה משלנו ושהוא הצליח והתגבר יותר מימנו ולא בזה ש (למשל..) הוא יפה או מצליח בחברה וכו'... ואם כבר תהיה כזאת קינאה (רוחנית..) אז זאת תהיה קנאת סופרים...
אני כותבת את זה כי כואב לי, באמת כואב לי כשאני רואה את השינאה הזאת, שבגללה נחרב בית המקדש.. זה כ"כ כואב שאת שואלת את עצמך "למה אני שונאת אותה?" ואת מקבלת את התשובה "כי יותר טוב לה מימני גשמית..."
עכשיו. כשהבהרתי לעצמי את הדברים הנ"ל על הכתב אני יכולה גם לשתף אתכם בהם.
מקווה שתבינו את דברי נכון וכראוי,
סתם עוד אחת...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 13:44 |
|
| |
כמה מוסר השכל,
הלוואי שבאמת נפנים ונבין את זה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 17:21 |
|
| |
כמה שזה נכון...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 17:27 |
|
| |
אני חושבת שאותה אימרה
נאמרה לגבי רגשות של אדם בוגר.
ולא כל השטוייעס של ההתבגרות וכו'.
וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 18:57 |
|
| |
חכמה_אחת,
התורה של עמ"י בנויה בצורה שכל אחד בגיל וברמה שלו יכול להבין אותה!
גם זה אותו דבר, את רואה את זה בצורה אחרת וזה לגמרי ליגיטימי אבל אני ילדה מתבגרת שרואה מהזווית ראיה של גיל ההתבגרות שבנות בגילי מקנאות בגשמויות של הבנות האחרות שהן יפות ומצליחות בחברה וכל זה... וזה כואב לי! כי זה שטויות כל זה אחרי 120 נעלה למעלה בלי הגוף שלנו ובלי כל החברות שלנו אלא רק אם המצוות שאספנו פה ובמקום להתמקד ולהתרכז הזה אנחנו מתרכזים החיצוניות שלנו! הופכים טפל לעיקר ועיקר וטפל! מזניחים את הלבוש האמיתי, את הלבוש של הנשמה!
אני יודעת... זה קשה לשמוע את זה, ולא רוצים לקבל את הדברים האילו כי זה אומר שנצטרך לוותר על דברים שאנחנו לא רוצים לוותר עליהם! ונכון, אצל אנשים רבים יש הפרדה בין הדיבור לבין המעשה (כולל אותי כמה שקשה לי להודות בזה..) מדברים מאוד יפה אבל מה אם ה"למייעשה"? מאוד יפה כל הדיבורים אבל צריך גם לקיים! אבל אצל רובינו יש הפרדה בינהם הפרדה נחרצת כמה שזה עצוב...
טויב..
גלשתי מהנושא...
מקווה שהבנת..
סתם עוד אחת
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 19:58 |
|
| |
איך זה קשור לאשכול?!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 13:53 |
|
| |
אמת שהתורה בנויה לכל אחת בכל גיל ובכל הבנה,
אלא שאפילו אם לא כך ההבנה היא הבנה מעניינת שבוודאי מאפיינת את הגיל המכונה "נוער".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 18:50 |
|
| |
חכמה אחת,
למה כ"כ כואב לך שאני מדברת?
|
|
|
|
|
