סודות.

יש משפחות שמסתובב אצלן סוד, אני מתכוונת לסוד עם משקל רציני, ולא משהו חולף, משהו שנולדים איתו וחיים איתו במשך שנים רבות.
לי נראה שזה גורם למעצור חברתי אצל בני המשפחה, כאילו בתת מודע מפחדים להתקרב יותר מידי לאחרים כדי שהסוד לא יגלוש החוצה.
נראה לכם שההקשר שאני עושה בין הדברים נכון?
איזה השפעות נוספות יכולות להיות לדעתכם?

אין ספק שזה משפיע.

תסביר לי מה הקשר לאשכול,
 ואם הילדים אנאלפביתים בודאי שיש מה לחשוש מרווחה...

סוד כמו מחלה או בעיה תורשתית אם מדברים עליו עם הילדים ומעבירים את הדברים כקבלת רצון הקב"ה , כך ינהגו כולם גם כלפי חוץ.
אם אסור להזכיר מילה או שם והכל נעשה בחשאיות זה יקרין החוצה ויטרפד קשרים .

סוד שמוסתר מהילדים יכול להיות הרסני מבלי משים.
הילד מרגיש אחראי ואפילו עלול לחשוב שהסוד נוגע אליו
ואם אסור לדבר על זה
הילד חי בחרדה שלא יגלה את הדברים
לדעתי סודות זה לא דבר בריא.
לעומת זאת יש הבדל בין סוד לפרטיות ודיסקרטיות.

ילדים מרגישים שיש סוד, גם אם חושבים שהם כאילו קטנים ולא מבינים ולא שמים לב לזה.
כשלא מגלים לילד סוד, הוא פשוט מתחיל לדמיין. ולפעמים הוא מדמיין כאילו דברים שה' ישמור... פי מיליון יותר גרוע מהסוד עצמו.  ורב הפעמים הוא נכנס מזה לחרדות ולסרטים כשבעצם הם דיי מיותרים.

האם הילדים גדלים עם הסוד או בצילו?
הם מסתירים אותו או מוסתרים מפניו?

כאשר ישנה מועקה או צורך תמידי להסתיר דברים, הגוף מפריש הורמונים שונים [כמו אנדרלין]שגורמים למצב רוח לא שקט,פגיעות מוגברת, סף עצבים נמוך וגם לפגיעה ממשית בבריאות.