|
|
| נשלח ב-11/2/2009 22:56 |
 |
| |
מממ.. מעניין מה שהרב שלך אמר. לא חשבתי שעלולות להיות לזה השלכות גם לאחר שנצליח להתארס, מאושרים.
אין לי מושג איך חוזרים 5 שנים אחורה, אבל אני יודעת שאם נחשוב על כך, נכיר מראש בבעיה הזו שעשוייה להמשיך איתנו, נדע טוב יותר להשכיל ולהיזהר מנפילה.
אז תודה גם לך...
נועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2009 07:14 |
|
| |
לדעתי. ברגע שהבת מרגישה בשלה לעול של נישואין, ולא בגלל חברות (!!!!) אז היא יכולה לצאת לשידוכים. אם כי, מניסיון, אחרי פגישה אחת (ואפילו 6 עם אותו אחד..) ובסוף זה לא יוצא, תאמינו לי שמצד עצמה היא תרצה לחכות. דיברתי על בנות מתחת גיל 19.
מעל גיל 19, אין בזה ש ו ם בעיה. ודוקא זה מבורך, עם כל היצה"ר שיש בחוץ. זה טוב שבת תהיה במסגרת של נישואין מיד לאחר סיום לימודיה. ועדיף שישר מהלימודים תכנס לבית בעלה.
בהצלחה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2009 20:36 |
|
| |
סליחה, אך הפעם אנקוט בדרכו הקצרה של ליטאי:
"לא רוצה? לא צריך."
ובאריכות מעט יותר (אמנם לא באריכות המאפיינת אותי בד"כ):
אם את לא רוצה כנראה לא הגיע זמנך. כשיגיע, לא תוכלי לברוח מזה.
וכשיגיע, ובעז"ה זה יקרה, שיהיה הקב"ה בעזרך.
(דרך אגב, אם כל התנאים החיצוניים אומרים שאת כשירה לנישואין, יכולים להיות גם דברים אחרים שגורמים לחוסר הרצון להתחתן, מעבר ל"חוסר רצון שטחי" גרידא. יכול להיות שזה פחד ממחויבות, או פחד ממערכת נישואין כושלת, ועוד כהנה וכהנה שאין כאן המקום להאריך).
ושוב, שיהיה הקב"ה בעזרך בכל אשר תפני.
משגיחשליטא
_________________
בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2009 15:09 |
|
| |
חברים יקרים!!!
קראתי כל תגובה עם מירב(!!!!) תשומת-לב.
האמת,עכשיו אני מסתכלת על זה ממש ממש אחרת
לא אגיד ששיניתם לי את הדיעה אבל בהחלט אני מסתכלת עליה בפרספקטיבה שונה!! ב ז כ ו ת כ ם!!!
תודה לכולם  על הכל!!!
תודה מיוחדת לאלו שכתבו לי את דעתם המורחבת בפרטי .
בקרוב אצלכם\אצליכן\אצלינו..... .
_________________
♥♥תהילללה... .
|
|
|
|
|
