משכורת של היי-טק לא הופכת אתכם לעשירים

מרבית השכירים מסגלים לעצמם שיטת חשיבה שלפיה עושרם תלוי במשכורת. גם אני חשבתי כך. רבים מאתנו למדו מהוריהם שההוצאה החודשית תלויה במשכורת - אם החודש הוצאנו יותר מדי, עלינו לדחות את שאר ההוצאות עד לחודש הבא.

התקשורת מלמדת אותנו שהמעמדות הכלכליים מחולקים לעשירונים לפי השכר. לפי דירוג זה, המשכורות הגבוהות בענף ההיי-טק ממקמות את עובדיו בעשירון העליון. שכירים רבים רואים בהעלאת שכרם את המטרה הכלכלית המרכזית. אופן החשיבה הזה מסוכן. הוא גורם לנו להוציא יותר מכפי יכולתנו, מכניס אותנו לחובות, מפריע לנו לחסוך ומסכן את עצמאותנו הכלכלית.  עלינו לשאול את עצמנו מהו "השווי נטו" שלנו - כלומר הנכסים פחות ההתחייבויות. משכורת, גבוהה ככל שתהיה, היא עניין שיכול להסתיים מחר, כשנפוטר או נפרוש. לכן, את ההחלטות הכלכליות צריך לעשות על פי השווי נטו.

הנה כמה דוגמאות להבדל בין חשיבה תלויית משכורת לחשיבה על פי שווי נטו:

1. "האם אנו יכולים להרשות לעצמנו חופשה בחו"ל?"

חשיבה תלויית משכורת: "אנחנו עובדים קשה ויכולים להרשות לעצמנו לצאת לחופשה".

חשיבת שווי נטו: "כמה חסכנו עד עכשיו? כמה אנחנו רוצים לחסוך? באיזה קצב אנחנו רוצים לחסוך? האם החופשה פוגעת בקצב החיסכון? אם כן, אולי כדאי לבחור בחופשה זולה יותר".

2. "קיבלנו 200 שקל במתנה, האם לנצל אותם כדי לצאת למסעדה?"

חשיבה תלויית משכורת: "קיבלנו ארוחה במתנה - מה יש כאן לחשוב?"

חשיבת שווי נטו: "נוסיף את 200 השקלים לשווי נטו. ועכשיו נשאל: האם אנחנו באמת מעוניינים לצאת למסעדה? אם כן, האם אנחנו עומדים בקצב החיסכון המבוקש?"

3. "קיבלתי העלאה במשכורת"

חשיבה תלויית משכורת: "יופי, עכשיו אפשר להעלות את רמת החיים".

חשיבת שווי נטו: "יופי, עכשיו נגדיל את החיסכון או נחזיר הלוואות".

4. "איך מתקרבים לעצמאות כלכלית?"

חשיבה תלויית משכורת: "על ידי העלאה".

חשיבת שווי נטו: "על ידי הגדלת הפער בין ההכנסות להוצאות".

5. "איך לקנות בית?"

חשיבה תלויית משכורת: "אנו מקבלים שכר גבוה, אין לנו בעיה לקחת משכנתא ל-30 שנה על 90% משווי הבית".

חשיבת שווי נטו: "מה יהיה אם נפוטר או שיקצצו לנו בשכר? האם המשכורת לא תשתנה ב-25 השנים הבאות? עדיף לחסוך עוד כמה שנים, לצמצם את המשכנתא ל-50% מערך הבית ולהחזיר אותה בתוך 10 שנים".

להתגבר על הפחד והעצלות

אין תלוש שמפרט כמה אנחנו שווים. את החישוב והמעקב אנחנו צריכים לעשות בעצמנו. כמה שווים הדירה, קופות הגמל ותיק ההשקעות שלנו? כמה מזומן יש בחשבון? והחובות: כמה עוד נשאר מהמשכנתא וההלוואות בכרטיס האשראי? האם אנחנו באוברדרפט כרוני? אלה שאלות קשות, שרבים מתעלמים מהן בגלל פחד או עצלות. רוב השכירים בטוחים שהשווי נטו שלהם גדול מכפי שהוא באמת. התוצאה היא ביטחון עצמי מופרז, שעלול להסתיים בתאונה פיננסית.

אני יכול לספר מניסיוני שהמעקב אחר השווי הכלכלי האמיתי של משפחתי שינה מהיסוד את הרגלי הצריכה שלנו. כשהתחוור לנו כמה אנו רחוקים מלקנות דירה, וכמה מהר יתאדו החסכונות שלנו אם נפוטר, הבנו שנדרש שינוי מהותי.

הדרך הטובה ביותר לעקוב אחר השווי נטו היא פשוט להתחיל. לאשתי ולי מסמך שמפרט את כל הנכסים מצד אחד, ואת החובות מצד שני. טבלת האקסל מחשבת בעצמה מהו השווי שלנו. במשך הזמן שיכללנו את המסמך. הסעיפים מפורטים יותר, והתוכנה מציגה גרפים ומצביעה על מגמות. כל זה יגיע מעצמו - העיקר להתחיל.
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090315_1070988.xml