http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99_%D7%92_%D7%90
מאכילין את העניים דמאי, ואת האכסניא דמאי.
רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי.
גבאי צדקה, בית שמאי אומרים, נותנין את המעשר לשאינו מעשר, ואת שאינו מעשר למעשר.
נמצאו כל האדם אוכלין מתקן.
וחכמים אומרים, גובין סתם ומחלקין סתם, והרוצה לתקן יתקן.
מאכילין את העניים דמאי ומאכילין את האכסניה דמאי רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי גבאי צדקה בית שמאי אומרין נותנין את המעושר לשאינו מעשר ואת שאינו מעושר למעשר נמצאו כל אדם אוכלין מתוקן וחכמים אומרים גובין סתם ומחלקין סתם והרוצה לתקן יתקן.
מאכילין את העניים דמאי - אפילו הן חברים וצריך להודיען והרוצה לעשרן יעשרן:
ואת האכסניא - חיל של מלך ישראל העובר ממקום למקום ומוטל על בני המקום לפרנסם, מאכילין אותם דמאי. בזמן שהיא עוברת אבל לנו שם בלילה חייבין לתקן א:
רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי - עניים היו. ואין הלכד כר"ג דכיון דחייב במזונותיהן נמצא פורע את חובו בדמאי:
ואת שאינו מעושר למעשר - ונותנין לו ביותר מכדי מעשרותיו ונמצאו כל האדם אוכלים מתוקן. וב"ש לטעמייהו דאמרי אין מאכילין את העניים דמאי: ב
והרוצה לתקן יתקן - שלא הותר הדמאי לעניים אלא כשאוכלין אכילה אחת אצל בעל הבית אבל הפירות שיבואו לידם חייבים הם לעשרן דמאי. דיקא נמי דקתני מאכילין את העניים דמאי ולא תני העניים אוכלין דמאי. כ"כ הרמב"ם ג:
(א) (על הברטנורא) איכא מ"ד בירושלמי. ועיין בסוף פ"ק דעירובין:
(ב) (על הברטנורא) מימרא א"ר הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין:
(ג) (על הברטנורא) ובחיבור הרמב"ם נראה שחזר בו ואין לחלק בין אכילה אצל בעה"ב לאכילה בביתו וכן בת"ח מוכיח מהגמ' דכ"ש דאמרינן מיגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והרי בביתו אוכל אלא ע"כ דאין לחלק:
לכאורה קשה, האם על אותו חלק בציבור המוגדר כעני, חלקה חובה לאכול מאכלים בכשרות מהודרת כאשר מאכלים אלו יקרים יותר?
האם ניתן לפרנס את מי שמוטל על הציבור, במאכלים מכשרות רגילה ואין חובה להקפיד על כשרות מהדרין?
