הערצה - סגידה או אלילות?

והפורפורציות שלך הם קצת רחוקות מידי, הלא כן? ("חלק גדול ועיקרי בחיים...")

_________________

תלוי איזה אומן מעריצים או מה שזה לא יהיה.....

(לא דוקא אמנים חילונים!!)

אני חושבת שמוזיקה זה בהחלט אומנות שראויה להערצה..(כפי ההגדרה המילונית שפסנתר_ הביא)
ויותר מכך, כאשר מוזיקה היא תחום התמחותו של האדם, אז ברור מאליו שזה חלק ניכר וחשוב בחייו, ואין בכך כל פסול.
מוזיקה מבטאת גם תרבות ולכן טבעי שכל אחד מתחבר למשהו אחר. ואדרבה יש בידי המנגינה לרומם את האדם.. כך שמעתי פעם איזו אימרה בשם רב..

אבל ממה שהבנתי, האשכול מתעסק- ברמת ההערצה והסגידה שבנ"א מקדיש בחייו דווקא לזמר מסויים(ולא למוזיקה בכללי), ועד כמה זה מעסיק אותו או משנה את סדר יומו.. או הערכים בחייו. 

ומה שצריך להדגיש כאן, שפסנתר_ מעריץ את נושא המוזיקה ובתור אחד שמבין ומעמיק בתחום, הוא מעריץ יותר זמר אחד על משנהו.. וזאת בשל הסגנון, המקצועיות ומהפן העמוק יותר.. ולא השיטחי כפי שה'עם' לפעמים נגרר אחרי הערצה עיוורת אחר זמר מסוים.