| נשלח ב-13/5/2009 13:58 |
|
| |
השונה הלכות בכל יום ...
כל יום אני ישתדל להביא לכם לפחות 2 הלכות ( שה' יזכה אותי ..)
נתחיל :
הלכות נזקי הגוף
סעיף ג
צריך ליזהר שלא להשליך שברי כלי זכוכית וכדומה במקום שיכלו להזיק.
סעיף ד
אם יש לשכנו חולי הראש רחמנא ליצלן, וקול ההכאה מזיק לו, לא יכתוש אפילו בביתו ריפות וכיוצא בהם, דברים שקול הכאתם מגיע בבית שכנו ומזיק לו.
סעיף ה
יש עוד הרבה דברים בענין נזקי שכנים או לבני רשות הרבים, והכלל הוא שאסור לעשות שום דבר אפילו ברשותו ומכל שכן ברשות הרבים דבר שיכול להגיע ממנו איזה היזק לשכנו או להעוברים ברשות הרבים, אם לא בדבר שפשט המנהג שעושה כן כל מי שרוצה. שהרי זה כאלו מחלו כל אנשי העיר כדי שיוכל כל אחד לעשות כן כשיצטרך לזה הוא או בנו אחריו.
סעיף ו
המבעית את חבירו כגון שצעק עליו מאחריו, או שנראה לו באפילה וכיוצא בזה חייב בדיני שמים.
*******>*--
d(["ce"]);
//*>
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 15:33 |
|
| |
וואי, סוויט איזה מדהימה שאת!!!
את פשוט עושה ת'פורום!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 17:36 |
|
| |
חן חן על היוזמה הברוכה ועל זה נאמר מצוה [של ב' הלכות לה"ר] גוררת מצוה. וטוב שהתחלת הלכות בין אדם לחבירו שהם מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם דשים בעקביהם.
את יכולה לציין מאיזה ספר ההלכות האלו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 08:46 |
|
| |
סימן סג - אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות
סעיף א
כשם שאונאה אסורה במקח וממכר, כך אסורה אונאה בדברים, שנאמר ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקך , זו אונאת דברים.
וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון,זה בממונו וזה בגופו, והצועק על אונאת דברים נענה
מיד, וצריך ליזהר ביותר מאונאת אשתו, שלא לצערה בדברים, לפי שהאשה רכה בטבע,ועל צער מעט היא בוכה,
והשם יתברך מקפיד על הדמעות, ושערי דמעות לא ננעלו.
סעיף ב
כיצד הוא אונאת דברים, לא יאמר לחברו, בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו.
היה אחד מבקש לקנות תבואה, לא יאמר לו, לך אצל פלוני, והוא יודע
שאין לו למכור, אם היה חברו בעל תשובה לא יאמרו לו, זכור מעשיך הראשונים. אם באו יסורים על חברו רחמנא ליצלן לא יאמר לו כדרך
שאמרו חברי איוב לאיוב, הלא יראתך כסלתך זכר נא מי הוא נקי אבד (והם כמו שאמרו לו כן, מפני שהיה מעוות דברים כלפי השגחת השם יתברך ומדותיו). אם שאלו מאתו איזה דבר חכמה, לא יאמר למי שאינו יודע אותה חכמה,מה אתה תשיב בדבר הזה,
וכן כל כיוצא בדברים אלו שהם צער הלב .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2009 06:25 |
|
| |
סעיף ג
מי שיש לו כינוי לגנאי, אף על פי שהוא רגיל באותו כינוי, ואינו מתבייש בו, אם זה כוונתו לביישו, אסור לקרותו בכינוי זה משום אונאת דברים.
סעיף ד
אסור לגנוב דעת הבריות (פירוש לרמות בדברים, אף על פי שאין בו חסרון ממון), אפילו דעת עובד כוכבים, לכן אסור למכור לו בשר נבלה בחזקת שחוטה. אם מוכר איזה דבר שיש בו מום אף על פי שהדבר שוה כמו שהוא מוכרו לו, מכל מקום צריך להודיע להלוקח את המום (ובמתנה ליכא משום גניבת דעת).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2009 20:18 |
|
| |
סימן קצ - הלכות שמירת הגוף ובל תשחית
.
סעיף ב
וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה,
שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד, ואם הניח ולא הסיר את מהכשולות המביאים לידי
סכנה, ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים דמים, כגון אם סולם רעוע עומד בביתו וחצרו
וכן המגדל כלב רע.
סעיף ג
כשם שצריך להאדם ליזהר בגופו שלא לאבדו ושלא לקלקלו ושלא להזיקו, כמו שנאמר
השמר לך ושמור נפשך מאד, כך צריך ליזהר בממונו שלא לאבדו ושלא לקלקלו ושלא
להזיקו, וכל המשבר כלי או קורע בגד או מאבד מאכל או משקה או ממאסם או זורק מעות
לאיבוד, וכן המקלקל שאר כל דבר שהיה ראוי שיהנו בו בני אדם, עובר בלא תעשה
שנאמר לא תשחית את עצה וגו'.
|
|
|
|
|