שנאת החילונים כלפי החרדים והדתיים!!!

מיימוני ויהודים.
כפייה דתית היא נושא לדיון בפני עצמו,יש מקום לראות את החרדים כשומרי הזהות היהודית של המדינה,וגם חילונים רבים מודים כי הם רואים את הצורך בחרדים לצידם כנושאי דגל היהדות.
מאידך,ישנה הכפייה שמטבעה אינה נוחה לאזרח הפשוט ויוצרת מרמור ומרדנות,ומהווה כר נרחב לתסיסה אנטי חרדית ברחוב החילוני.
אך מעבר לנושא הכפיה,כשבאים לדון על התדמית החרדית,ישנו מרכיב נוסף בתדמית הגרועה,ובשנאה הצרופה-לה אנו זוכים מהרחוב החילוני,הסיבה היא הנסיון ליצור תדמית של חברה מושלמת.
ישנה מגמה מצד מערכות ההסברה החרדיות ליצור לחברה החרדית תדמית של חברה ערכית ומוסרית שאינה סובלת מאף אחת מהבעיות-שמהן סובלת החברה החילונית.
מגמה זו,היא זו המלהיטה את הרוחות לאחר כל פרשיה פלילית של יחידים בציבור החרדי.מתוך כל הארס שהתקשורת משדרת,תמיד נשמעת הנימה של: "אתם לא כאלו מושלמים",ו"אמרנו לכם".
לדעתי,במקום לעסוק בהסברה אפולוגטית של החברה החרדית,יש לעסוק בהסברת הדת והתורה כערכיים ומוסריים,במקום לנסות ליצור תדמית מושלמת,אפשר להודות שהחברה החרדית היא נורמטיבית לחלוטין,וסובלת גם היא מבעיותיה שלה.

בואו נסביר את התורה ונתאים אותה להווי החיים,בואו נהפוך את התורה לתרבותו הלאומית של העם היהודי,בואו לא נקדש את החברה אלא את התורה. 

קוטקאנט
אי אפשר להפריד את התורה מנושאיה, כיצד תסביר את התורה אם אלו שאמורים לקיים אותה אינם בדיוק מושלמים.

בעל.
נדמה לי שכבר התווכחנו על הנושא בפורום שכן.
ישנה אפשרות לצייר את החברה החרדית כחברה שרוצה לשמר את התורה ולהנחילה לדורות הבאים,החברה עצמה קמה על ידי גדרים וסייגים מעבר לחוקי התורה,ואין הכרח שאדם שעומד בסטנדרטים של החברה-הוא אכן שומר תורה ומצוות.
את תוצאות שמירת התורה והמצוות ניתן להדגים על היחיד שומר המצוות,ןלא על הקולקטיב שומר החרדיות.
מעבר לזה,אין שום הכרח שהתגשמותה של היהדות התורנית היא בציבור החרדי,ניתן להציג תורה שונה,הומנית יותר,אתית יותר,ומתאימה עצמה למציאות.

בהיות הציבור החרדי ה"מצפון" של העם כולו, קיים צורך נפשי מודע או שאינו, להכפישו בכל עת ולמצוא בו פגמים
(אם הם 'רעים וחסרי מצפון' אז גם לי מותר להיות ..)
זו הסיבה שכל מעידה של יחיד נידונה בקיתון של רותחים וגורמת להתפרצויות שנאה וזעם כלפי הכלל.

אולי זהו גם השורש (מעבר להבטחת "והיא שעמדה") של האנטישמיות ..........

ממתי החרדים הם המצפון של החברה הכללית?
הם הפכו למושכי אש בגלל שהם לא מפסיקים לתגאות בעגלתם המלאה מול החילונית הריקה.

אני לא רואה פה שום פיתרון......
לא מילה וחצי מילה מהנאמר פה יביא למצב הזה להיפסק!

לדעתי ההתמקדות בכפייה הדתית היא שגויה . חוקי הדת הקיימים הם בסך הכל תופעה מעצבנת עבור החילונים , כמו עוד הרבה תופעות מעצבנות במדינה שאינן קשורות לחרדים . מה שגורם לשנאה (שלדעתי היא לא תופעה כל כך משמעותית כיום , אבל תהפוך לכזו עם הזמן) היא גישת האני ואפסי עוד שמאפיינת את התנהלות הציבור החרדי , הרעיון שכל העולם חייב לנו אבל אנו פטורים מלשאת בשום עול ופטורים מכל דין וחשבון כלפי האחרים.

המהומות בפרשת האם המסורה/מרעיבה חיזקו את הדימוי של החרדים החושבים שהם אמורים להיות מעל החוק. המהומות בפרשת החניונים חידדו את הדימוי של חוסר ההתחשבות הטוטאלית באחרים (בניגוד לחוקי הדת הקיימים אף אחד לא מבין מה החרדים רוצים כאן . זה נתפס - בצדק לדעתי - כסתם התנכלות ומירור חייהם של מי שאינם שומרים שבת) .

אפשר לנסות להתנער ולייחס כל דבר לגורמים קיצוניים , הבעיה היא שהחברה החרדית הרחבה היותר אינה משמיעה קול צלול שיסמן לכל האחרים שיש לה גבולות כלשהם , שהחברה החרדית בכללה כן מקבלת איזשהו עיקרון של דו קיום, שהיא מכירה בכך שקיימים עוד אנשים בעולם עם דעות אחרות ושיש להם זכות לחיות את חייהם כהבנתם.

גדי טאוב כתב לא מזמן שפעם הוא התייחס לחרדים כאל מיעוט שיש לכבד את זכויותיהם , אבל היום החרדים כבר אינם כזה מיעוט קטן וההתייחסות כבר צריכה להיות שונה. החילונים רואים את החרדים גדלים ומתעצמים מספרית ובד בבד הם מתוודעים לגילויים של קיצוניות וזה מעורר בהם חשש מוצדק. לאן כל זה יוביל? האם לציבור החרדי יש גבולות או שהכל כפוף לכמות הכוח העומד לרשותם בזמן נתון?

אבל גילויי הקיצוניות הם רק עוד שמן שנשפך על הבעירה . הבעיה היא היעדר הנשיאה בעול. יש לנו גורל משותף עם האחרים , אנחנו נהנים יחד עם האחרים מכל מה שהמדינה הזאת מספקת לנו , אבל אנו לא טורחים בשום הזדמנות לבטא בשום צורה שהיא איזושהי מחווה של הכרת הטוב.

המאבק עם הדסה רק מדגים את עומק הכיעור שבהתנהלותנו. בכדי להפעיל לחץ ולשבש הליכי משפט ולהביא למצב שבו אנו מעל לחוק ניסו לגרום להדסה הפסדים כספיים על ידי החרמת מחלקת היולדות של הדסה . כלומר המדינה מממנת את היולדות האלה ואנו משתמשים בכסף הזה שהמדינה נותנת בכדי להיאבק בהדסה. וזה שאנו יכולים להשתמש באמצעי כזה הוא פועל יוצא מכך שאנו יודעים שאנו חיים במדינה מתוקנת ושהדסה אינה יכולה להגיב באותה מטבע ולהחרים נניח את הציבור החרדי . רק עכשיו התבשרנו שאחד מראשי המאבק אושפז בהדסה בעקבות אירועי מוחי. ואני שואל במה אנשים אלה שונים מהמחבלים הפלסטיניים שמסתתרים מאחורי נשים וילדים ובבתי חולים מתוך ידיעה שלצה"ל יש גבולות מוסריים ומשתמשים בגבולות האלה בכדי לפגוע בצה"ל ?

גם את זה ניתן לדחות כגילוי של קיצוניות אצל קבוצה שולית , נדמה לי שזה אפילו גונה ביתד נאמן . אבל לקיצוניות הזו יש שורשים בגישה הכללית שלפיה אנו מתכחשים מכל וכל לחוב שלנו כלפי המדינה וכלפי כל האחרים.

בקיצור יש לנו הרבה מאד לתקן לפני שאנו יוצאים לצעוק געוואלד על השנאה כלפינו.

ומכיוון שאשכול זה נפתח בעקבות הירי במועדון הגאווה אומר את מה שיש לי לומר גם בעניין זה.