|
|
| נשלח ב-13/9/2009 20:46 |
 |
| |
גיורא בארעא ויציבא בשמי שמיא.....
לדבריך איש המבלה ימיו בבטלה יכול לחייב את אשתו לעבוד, ברור שאין דרך העולם שהאשה תעבוד והבעל יחבוק ידיו בבטלה ויסתמך על אשתו שתעבוד כשפחה בבית ומחוצה לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 09:06 |
|
| |
יהודים, לא ולא. גם כי אין לי שום מסקנה חותכת. (כאמור בעיני בהחלט יש לגיטמציה למקרים מסוימים שהאשה תפרנס) גם כי אני כגבר מעדיף שאוכל להטיל על אשתי את חובת הפרנסה , זה עול מציק ומטריד, ובעיקר מבטל זמן מלימוד תורה, אבל בעיקר כי המקורות ברורים לגמרי בזכות עצמם. התורה קובעת חיוב שאר כסות ועונה לבעל וחז"ל מגדירים אותו היטב (עיין בפרק ד'-ה' בכתובות ובראשונים בנושא) , ותיקנו כנגדו את חובת האשה במעשי ידיה לבעלה, תוך נתינת זכות לבעל להיפטר מחובת המזונות ע"י שהיא מקבלת את מעשה ידיה לעצמה, האפשרויות שאתם מעלים אמנם נוחים מאוד לגברים ואת חלקם (אלא שאינם מן התורה ואינם תנאי בי"ד) אשה רשאית לקבל על עצמה אבל כדי לקבל על עצמה היא צריכה לדעת שמעיקר ההלכה הזכות למזונות היא שלה .
היות ואת דברי לא סתרתם כלל ועיקר (פרכות של הבל אינם נקראים סתירה אגב) הרי שהם נשארים עומדים על מקומם. ודבר א-להינו יקום לעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 10:38 |
|
| |
איש או ציפור:
נראה שלא הבנת את דברי (כלומר לא הבהרתי אותם מספיק)
כתבת: אם אילו הם הפירות של עולם הישיבות הבעיה עוד יותר חמורה ממה שחשבתי... לפחות תדעו ללמוד כמו שצריך.
ודברי: אתה הופך את הכל לפי המסקנה אליה אתה רוצה להגיע...
כוונו כלפי אותה המסקנה ש: עולם הישיבות לא יודע ללמוד כמו שצריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 10:52 |
|
| |
אז זהו ,שנראה שאפילו להבחין בין הווא אמינא למסקנה נראה אינך יודע. שלא לדבר על התניה פשוטה. נסה לעיין עמוקות במילה אם בתודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 11:50 |
|
| |
איש ציפור - מעשה ידיה לעצמה כן.
מי צריך לפרנס את הבעל והילדים?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 12:04 |
|
| |
איני אוהב להשתתף בויכוחי השתלחויות בפרט כאשר זה מולי מזלזל באינטלגנציית בני שיחו ומשלח לעברם משפטים ללא קשר.
בכל אופן אחתום את דברי בהברת המסקנה שבדבריך:
המשפט בו סיימת את התגובה הזו הוא: "לפחות תדעו ללמוד כמו שצריך" כלומר, ללא שום קשר למשפט הקודם בו התנה הדעתן הדגול את הסקתו האם בעיית בני הישיבות חמורה יותר ממה שחשב - היתה לו מסקנה שטענתו של ערבה מעידה על כך ש"בני הישיבות" אינם יודעים ללמוד כמו שצריך.
להבא ידידי, מוטב לענות ל"ערבה" מול טענותיו מבלי ל"התעמק" בנושאי דיון נפרדים הנוגעים לאישיותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 12:29 |
|
| |
זו טעות לדון בגדרים ההלכתיים של חובת האשה וחובת הבעל לפרנס את עצמם ואת משפחתם.
גם אם זו חובת הבעל [ואכן כל היא הפשטות], האשה יכולה לוותר על חובה זו, והחינוך הוא לוותר על זה למען ערך נעלה של לימוד תורה.
וכמו שהסברתי לעיל, כשמחנכים לערך נעלה, לא פורשים את כל האפשרויות, כולל אלו הפחות נעלות.
דברים כ"כ פשוטים, שמי שרק מוכן לשמוע צד שני, מבחין בנכונותם.
ואני מסכים עם הטענה, שאם נוכחנו שהציבור לא מתאים לחיות לפי ערך נעלה זה, יש לשנות את החינוך, אבל כנראה שחלק גדול מהציבור כן מתאים לזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 12:30 |
|
| |
פום, את הבעל הוא עצמו. את הילדים עד גיל מסוים האב. (קטני קטנים, ועפ"י התקנה גם קטנים)
יהודים, היות ומר ערבה ייצג עמדה נפוצה ,ואדרבה גם אתה ואחרים לא נתתם תשובה יותר רצינית ממה שהוא נתן למקורות שנתתי, הרי שבהחלט היה מקום להכללה שלי. בכל מקרה, איני מכיר את מר ערבה, והתייחסתי לטענותיו באופן עניני לגמרי, ולא הסתרתי את העובדה שעל פניו הן ניכרות כטענות של הבל שרחוקות מלמדנות של אמת מרחק רב, דבר שעדין לא נסתר לא על ידו, ולא על ידי אף אחד אחר , כולל כבודו. מה שמשאיר את דברי כמדויקים מאוד לצערי. (מסתתר כאן עוד טיעון מאחורי הקלעים, אבל היות ולא נראה לי שיש עם מי לדבר, לא אטריח אותך בו... ) כתיבה וחתימה לך לערבה, ולכל בית ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 12:36 |
|
| |
חזק ואמץ, את הטיעון שלך דוקא קיבלתי חלקית, למרות שתהתי עליו ותמיהתי לא נענתה כשורה. האם מותר וראוי לחנך את בנות ישראל לנהוג שלא כפי מה שתיקנו חז"ל ?
אני מוכן לקבל שיש צדדים לומר שזה מותר ואולי אף רצוי, אבל לטעון שאין כאן שאלה כלל ושאת הכל השאיפה ללימוד תורה טוטאלי (שאגב לא מצינו כמותו בחז"ל מלבד במקרים קיצוניים ביותר) מטהר, איני יכול לקבל. כי יש כאן פתח לרפורמה חמורה עד מאוד, שההלכה בעינינים של בין אדם לחבירו בכלל ולאשתו בפרט הופכת בה ל"המלצה" במקרה הטוב.
|
|
|
|
|
