יוזמות אברכיות לקביעת רף עליון להוצאות נישואים

איני פוסק, אך כל אדם יכול לשפוט האם הנזקק שלפניו ראוי לתמיכה כספית או ל... (לא הצלחתי למצוא ביטוי עדין כתחליף ל"סטירת לחי/טלטול שכל"), ובוודאי שלא היתה כוונתי שיש למנוע תמיכה ממי שראוי לה.

השבוע קראנו בשבועונים המסחרים הטמאים את דברי קודשו של ראש ישיבת מאיר התולה את סיבת הנשירה בכך שנושאים אשה לשם ממון ומשאירים את בנות הת''ח לאנחות עד שילבין שער ראשם - ירחם ה'.  אכן דברים כדורבנות. 

מבחינה עקרונית יש צדק בדברי ר''י בית מאיר שכן הערכים העומדים בבסיס הקדשת החיים לתורה ועבודה מעמידים את בת הת''ח בעמדת עדיפות (במידה ולא פיתחה אנטגוניזם במקרה הרע או סתם אדישות של ''מצוות אנשים מלומדה'' במקרה הטוב). אלא שהסיפא בה הודיעו על הקמת ועדת ת''ח שתגבש תוכנית פעולה מלמדת על הכשלון הצפוי  של יומרת הנדסת האנוש המגוחכת שאינה מכירה בגבולות האפשר.

 תוכנית הפעולה היחידה שתביא להצלחה חלקית, אם בכלל, היא הסברה לנערים הרכים - וכמאמרי בתחילת אשכול זה ''ירצו יאכלו''. אבל ככל הסברה המכוונת לשנות תבניות חשיבה מסוג זה, הרי שסיכוייה מועטים ומשתווים לסיכוי הפמיניסטיות לשכנע זכרים לוותר על אמות המידה המקובלות באשר ליופי וצורה.  

ולו זו בלבד, אלא ששידוכי הנערים המדוברים מסודרים ומכוונים על ידי בני משפחתם - שלפחות בתת מודע חותרים להסדר שיעלה להם פחות.  ומה יעשה הבן? 

תוקן על ידי הוועדה ב- 31/07/2011 17:43:29

בעניין כוחות השוק ומלחמת כוחות ההיצע מול כוחות הביקוש, יש כאן עניין מרכזי מאד והוא מעמד האשה, מכיוון שאישה במגזר החרדי אינה נחשבת לכלום אם היא לא נשואה למישהו ואילו בחור אלתער יכול להשתבח עם הגיל, ואולי כשהוא גודל בשנה או שתיים הוא נחשב לעילוי גדול יותר. ועל כן בחרוה שיושבת בבית ולא מתחתנת מלחיצה את ההורים שלה הרבה יותר מבחור שיושב בבית. דבר זה גורם ללחץ גדול יותר על הורי הנערה וזה מתבטא במחיר.
ובשפה הכלכלית נאמר כי גמישות ההיצע (הצד המשלם- צד הבנות) הרבה יותר קטן מגמישות הביקוש.