| נשלח ב-22/9/2009 20:08 |
 |
| |
שעות בחוץ - שיר לכבוד הגשם הראשון
אוהבת להרגיש את הרוח הקרה על הפנים שלי.
אני עוצמת את העיניים
נותנת לה לסחוף את הכול.
אולי לקחת אותי למקום שאני רוצה ללכת אליו,
אולי קצת להיזכר,אולי קצת לשכוח,
אולי קצת לנשום אותה.
ואולי להיעלם איתה.
אוהבת להרגיש את הגשם הראשון מטפטף עלי.
מושיטה ידיים קדימה,
לא צריכה מטריות.
אולי רוצה שהוא ישטוף את הכול,
שירד עלי,בלי רחמים,
שיותיר אותי כמו אדמה אחרי סופה.
אולי אני ארגיש מחדש.
אוהבת לשמוע את הברקים בחוץ.
אני לא מפחדת,
לא רוצה שיסגרו לי חלונות.
אולי אני כבר ילדה גדולה,
אולי עברתי את זה,
אולי לא.
אולי אני לא יודעת שום דבר יותר.
אוהבת להתכרבל בשמיכה שלי.
אפילו שלא קר לי,
קר לי.
אני רועדת,מצטמררת,
ובבגד שלי אין חוט אחד של צמר.
כי לא קר לי מבחוץ,
מבפנים-אני קופאת.
אוהבת את החורף,
אוהבת את השקט הזה ברחוב,
אולי כי כך אני שומעת את המחשבות שלי.
אוהבת שמחשיך מוקדם.
מזדהה איתו,עם מזג האוויר.
אולי כי אצלי חשוך ממזמן,
ומשום מה שכחו להדליק את האורות.
אולי המתג מקולקל,
אולי אי אפשר כבר לתקן,
אולי כי הוא נרטב מהגשם,
הרי עמדתי שעות בחוץ.
תוקן על ידי אסיק_good ב- 22/09/2009 23:42:11
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 20:39 |
|
| |
צריך להוסיף בכותרת : זהירות (ספויילר) "שיר"
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 20:44 |
|
| |
נכון שזה כיף להיות בדיכאון? יש משהו ממכר בעצב הזה... קפואה מבפנים, מבחוץ מה זה משנה?!
פתאום נראה לי שכולן כאן נהיו כאלה... יש משהו קסום בדיכאון, את הופכת להיות עמוקה יותר, מעניינת, עוצמתית... כלום לא מזיז לך, איש לא יכול לפגוע בך.. באמת, תחשבו על זה... בייחוד שמגיע החורף, זה כזה רך, תמים ושברירי כזה... בוכים, נזכרים אפילו שלא באמת יש במה..
בינינו, הגיע הזמן לשנות פה קצת את האווירה, כולן נזכרו להיות עצובות פתאום, בודדות, קרות...
החיים יפים, אנחנו נוטות לשכוח את זה.
אנחנו חכמות, יפות, צנועות, ערכיות, העולם מחייך אלינו!
החורף, נחמד לנו. כי אנחנו הכי יפות שקר לנו... והבגדים הכי יפים זה בחורף, שלא נדבר על המגפיים...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 21:10 |
|
| |
רוחלה התחלת טוב...
אבל הסוף לא...
אנחנו נהנות להיות בדכאון... זה עושה לנו טוב!!
הקמנו כבר פורום נדכאים...
מה יותר יפה מבחורה עם מעיל צמר, מגף, שיער גלי שעף ברוח.. פנים בובתיות, לבנות כאלה כפואות...
קרות.. בוהות...עצובות...
?...
לדעתי זה ממש יפה..
בכל הסיפורים הכי...
זה מתחיל ככה..
שהבחורה הייתה עצובה.. מדוכאת.. עם דמעה על הלחי..
ואז הגיע הבחור הגבוה, החכם,
והרגיע..
והצחיק..
----
מתאים לסיפור של ליטאי...
תוקן על ידי חסויה22 ב- 22/09/2009 21:19:31
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 21:35 |
|
| |
דיכאון זה אולי יפה לסיפורים, אבל בחיים האמיתיים זה לא כל כך אטרקטיבי.
אני אישית מעדיף בחורה עם שמחת חיים, לא עצובה ודיכאונית.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 21:54 |
|
| |
*קפואות.
סלחו לי שאני אצטרף לתרי.
משום מה לטעמי בחורים יותר יחבבו על פני בובה בוכיה במגפיים בחורה פשוטה ומתוקה, בשמלת קיץ מתנפנפת וסרט בשיער שאוהבת את החיים..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 22:03 |
|
| |
יילה..
הבה נפתח בסקר לבחורים בלבד!
מה הייתם מעדיפים?
תאור אנג'לה\ תאור חסויה
?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 22:05 |
|
| |
אחת-אפס לי בינתיים...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 22:11 |
|
| |
אוייש..
מה עשיתם מזה..
תרי-אני לא כתבתי שיר בהתאם להעדפותיך בבחורות...
לעומת זאת,אתה יכול לכתוב אחד.
אור לגויים-באמנת הפורום לא הזכיר המנהל שלפני כתיבת רחשי הלב יש לציין את הז'אנר הספרותי.
חסויה-יש צדק בדברייך.
אולי אנחנו באמת נהנות מזה.
אבל באיזשהו שלב אנחנו צועקות שדי כבר,שנמאס.
רוחלה 2-את צודקת.
הצצתי בזארה לאחרונה..
מעיל אחד, שחור קרץ לי עד מאוד..
אנגלה-לא יודעת למה,הגברת עם הסרט בשיער נשמעת לי שטחית מידי.אולי בגלל זה הבחורים יאהבו אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 23:23 |
|
| |
במחשבה 2:
תרי זוזי לדעתי אתה צריך להלחליף תמונה.
מאחר ובתמונה שלך ניכר כי מצאת את האבידה...
מופיע דג+דגה.
אתה צריך דג לבד, ודג עצוב, עד שלא תחליף את התמונה לא תוכל להבין דיכאון מהו.
המשך יום טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 23:37 |
|
| |
לא אמרתי שגברים מעדיפים אישה בדיכאון. אמרתי שיש קסם בעצבות.
וכן, עצב זה דבר מושך, מסקרן, מעניין... אבל זה לא חייב לבוא עם דיכאון...
סתומרת, אני בעד אישה מלאת שמחת חיים, אבל עם זאת היא צריכה לשדר מן סוג של עצבות...
מורכב לי להסביר לכם את זה...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 23:42 |
|
| |
את בחורה מורכבת.
מבינה את אומרת. יש קסם בלתי מושג בבחורה נוגה. בובת חרסינה עצובה.
אבל זה חולף, נמאס, לנגב לה את הדמעות ולנחם אותה כל בוקר.
ולבחורים קל להתאהב בבחורה כזו, אבל קשה לאהוב אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2009 12:53 |
|
| |
אנגלה,
יפה כתבת!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2009 21:22 |
|
| |
אנגלה-
 איזה דיוק!
איזה תובנה עמוקה,
חבריה - אמצו אל ליבכם!!!!
_________________
לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים.
|
|
|
|
|
