אנגלה: א. תודה רבה, וכולם כאן יודעים שאני נוהג לחלק הרבה
יותר העלבות ממחמאות שכאלה...
ב. את רואה, כשאת זונחת את ההסתכלות הפסימית
מתברר שאת מחמיאה בחסד עליון...
ליטאי: הבנתי שצריך להתרגש... " משום מה" זה לא קורה....
רוחלה: לא נכון, מאוד התרגשתי..
לכל המעודדים: תודה רבה..... שמחתם אותי נורא.....
ת"א: רק דגים מתים שוחים בזרם....
אני: אין לי מילים.... (תדפיסי...???)
משגיח: למה להמנע מהשאר..???
אופק: הכל זה מהפרג תודה לך, וכל התגובות כאן גם שלך....
_________________
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
|
|