האם ישנו גב תיאולוגי ל"אגודה אחת" ?

על דפוסי החשיבה אתה מוכן לוותר, ועל הבדלנות החרדית לא. האם הבנתי נכון? איזו עוד מעלות יש לה למבנה הנוכחי של החברה החרדית?

הדיון על לעזוב חברה הוא לא דיון פילוסופי רעיוני כמו שמציגים את זה כאן, כאילו כל הענין זה להשוות את המעלות והחסרונות , ולהגיע למסקנה רציונלית, איזו חברה טובה יותר, ולפעול בהתאם.

אדם מטבעו לא רוצה לעזוב מקום שגדל בו, הניחוחות הצלילים הטעמים ההרגלים, המשפחה הקהילה הידידים והחברים.

טבעי ומובן שאדם אומר כאן נולדתי זה ביתי, כאן הורַי משפחתי חברַי קהילתי, אינני רוצה לעזוב ולהתנתק, וגם אם יש חסרונות ובעיות, אמצא את הדרך להסתדר איתם, או אפילו יותר מזה, אני שואף לקחת חלק בשינוי החברה הזאת מבפנים, ואני רואה בכך שליחות ואתגר, אחריות ומחוייבות.

כמובן יש גם את האפשרות לעזוב, ואינני שולל בחירה לגיטימית זו, אך יש לכך מחיר משמעותי ולא פשוט, שרוב האנשים אינם מסוגלים או רוצים לשלמו, ולא צריך כל כך להסביר את זה.

אולי הביטוי המדוייק הוא לא שיש בחברה החרדית 'מעלות' שלא רוצים לוותר עליהם, אלא שיש בחברה החרדית, אולי כמו בכל חברה אחרת, ויש שיאמרו שאף יותר, דברים הקושרים ומשייכים, ושקשה להתנתק מהם. אין דבר יותר אנושי ומובן מזה.

לא היה כאן דיון האם 'לעזוב' או לא. הטענה שהושמעה: שהוא כביכול מעוניין לשנות רק את דפוסי החשיבה ולא את תבנית החברה, ולדבריו הצורה הסוציולוגית מוצאת חן בעיניו ויש לה מעלות. ואולם דבריך, שמסיבות אלו ואלו אינך רוצה לנטוש את החברה עצמה, אינם דורשים להשאיר את התבנית החברתית על כנה ואינם מייחסים מעלות לצורה הקיימת. אפשר להשאר וניתן לשנות גם מבחינה סוציולוגית. זה הכל.

הרב גורן,
כתבת למעלה ' יש להרהר מהיכן נובע רצון זה (להותיר את הגדרת הזהות חרדי על כנו), ולמה באמת להשאיר את הגדרת הזהות?'.
וכן כתבת 'האם מותר לי לתמוה מהן אותן 'מעלות במבנה הנוכחי של החברה החרדית'.

לדברים אלו התייחסתי, מתוך רצון להוסיף זוית יותר אנושית ופחות תיאורטית. זה הכל.

אוסיף עוד שבדברי לא היתה בהכרח נימה אישית, אלא כמתבונן ומפרש מהצד.