רב סרן..כמה שלא תתכנן אתה לא יכול להגיד מילה במילה מה שתכננת כי ברגע שזה קורה הכל נעלם לך בפנים. ואתה מדבר בספונטניות.
וההתרגשות היא ממבוכה. יש התרגשות אחרי של "מצאתי" או "זה קורה" והיא תמשיך עוד הרבה זמן אחרי (לוקח הרבה זמן לעכל).
אחת מאלף - המקרה הזה הוא ספציפי...כי הוא היה צריך לקבל החלטה במקום.
מעבר לזה אני לא חושב שיש מה להתרגש...את האמת אני לא חושב שיש מה להתרגש גם בחתונה (חוץ מהמבוכה שאתה במרכז).
העובדה שאנחנו מתרגשים במצבים כאלה נובעת גם מהמבוכה הנ"ל וגם כי כל החיים שלנו גדלנו על האירוע המכונן הגדול ביותר בחיים שלך- "החתונה".
אבל בפועל, החתונה היא ערב נחמד..וההצעה היא נחמדה - אבל החיים ממשיכים הלאה והשגרה חוזרת ומתחילה העבודה על הנישואים עצמם.
אחרי הנישואים נבנים רגשות כלפי בן/ת- הזוג בעקבות העבודה המשותפת והנתינה ההדדית.
לכן,אולי תהיה התרגשות מהאדם מולך או מהמבוכה אבל לא מהאירוע עצמו. זה כמו להתרגש שיש לך מבחן גדול למקצוע שלך. (לא מתרגשים פשוט מתכוננים טוב ונלחצים במידה)
