אני מודע לכך שמדובר בבגירים, אלא שמדובר כאן בתלמידים, לגבי כל מערכת יחסי מרות יש איסור בחוק לקיים יחסים גם אם זה מרצון מתוך הנחה שאדם המתרצה למערכת כזו אינו מתרצה באמת, וגם אם הוא מתרצה זה חלק מתיסבוך שנובע ממעמדו של בעל המרות, ובסופו של דבר האדם יפגע מזה.
מסיבה זו אסור בחוק לקיים יחסים בין מטפל למטופל בין פסיכולוג בין רופא, כך גם על עובד ומעביד קצין ופקודיו וכל יחסי מרות אחרים. אם תחשוב תראה ש "טעמא דקרא" (קרא=החוק) קיים גם כאן.
החוק הזה הוא תוצאה של מחקרים, שהוכיחו שגילוי רצון במקרה זה אינו משקף את האינטרסיים האמתיים של האדם, גם כאן ניתן להחיל את העקרונות האלו.
אני רואה אותם כמערכת משפטית לכל דבר עם הירכיה ובירוקרטיה פנימית ראויה, אני מאמין שהם עשו הכל כדי לדונו לכף זכות, מתוקף היותם דתיים... למרות שאין להם סמכות רשמית לכהן כשופטים הם ראויים לכך. ולכן אני מרשה להם לדון בדברים שמצד הסמכות הרשמית היה מותר להם לפרסם את החשדות ללא שום משפט. אם כן כדי לעשות פעולה שמותר לעשות אותה בכל מקרה לא צריך שיהיה לבית הדין שלהם סמכות רשמית.
אם כבר הייתי מבקר אותם לא מצד הרב אלון אלא מצד הנפגעים, איך הם העזו לשמור את זה בשקט כל כך הרבה שנים..
 |
|
|
