על "ביזנס ושמו כשרות" או "סחיטה הלכתית"

עשרות פאניות יוצאות למלחמה: מאז פרשיית הפאות שזעזעה את הציבור החרדי, לאחר שנודע שחלק משהער מגיע ממקורות הודיים, המורידים את שערם בכדי לעבוד עבודה זרה, קמו להם גופי הכשר שונים על מנת לתת הכשרים לחנויות הפאות.

רק בשבוע שעבר פרסם אחד מבתי הדין הגדולים בבני ברק מודעה המפרטת למעלה מ-50 פאניות המקבלות הכשר מאותו גוף כשרות. אלא ש-6 שנים לאחר שההסדר המדובר יצא לדרכו, מכריזות הפאניות מלחמה, ואומרות לא עוד.

בראיון למשדר הלילה של 'הכל בקול', מספר בעלה של אחד מן הפאניות המארגן את 'מרד הצרכנים', איך הכל התחיל: "כשהתפרסמה הפרשה, שאלתי את אתי במה מדובר, והיא גיחכה. היא אמרה שהשער המגיע מהודו הוא שער זול, שאף אשה לא מסכימה לשלם עליו. יש אולי 5 פאניות המשתמשות עם הפאות הללו. כבר אז היא אמרה לי שיש לה תחושה לא טובה בקשר לסיפור. היא מרגישה שמשהו בא לעשות עליה קופה".

"עבר זמן", ממשיך האברך לספר, "ושאלנו את הרבנים מה לעשות. הם הפנו אותנו לבית דין מסוים על מנת שזה יבדוק את מקור השיער וייתן לנו הכשר. נציג בית הדין הגיע אלינו והתעניין כמה שיער אנחנו מביאים, וכשהבין שמדובר בכמות די גדולה, החליט להשית עלינו 1000 ₪, דמי כשרות. אם תעשה חשבון פשוט, תכפיל את הסכום הזה ב-50 פאניות המקבלות הכשר, ותגיע לסכום אסטרונמי של 50,000 ₪ בחודש".

• ואין תמורה בעד האגרה? אין פיקוח?

"המשגיח של בית הדין מגיע פעם בחודש למשך חצי דקה. הוא לא בודק תעודות משלוח. לא בודק כלום. מראה נוכחות והולך. על זה 1000 ₪? זה כבר 6 שנים ככה. אני אברך ומדובר בכסף של הילדים שלי. אני לא מבין למה אני צריך לפרנס גוף כשרות מיותר? אחרי שהתברר שהשערות לא מגיעות מהודו, מה ההצדקה להחזיק כזה גוף?", הוא שואל בכאב.

• מה אתם מתכוננים לעשות?

"אני מפחד לצאת נגדם באופן רשמי. אני יודע שאם אני אפרסם את שמי למחרת יורידו לי את ההכשר. מה אני צריך את זה. אנחנו בשלב הזה מתאגדים כל הבעלים של הפאניות ביחד, ואז נראה מה אנחנו עושים. נפנה לגדולי הדור ונעלה את צעקתינו השמימה, לא ייתכן שהמצב הזה ימשיך".