בית פורומים אגודה אחת

על "ביזנס ושמו כשרות" או "סחיטה הלכתית"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/2/2010 12:58 לינק ישיר 
על "ביזנס ושמו כשרות" או "סחיטה הלכתית"

שמעתי מעשייה נאה על רבי יואל מסאטמר שפגש פעם במהלך מסע בקנדה רב תלמיד חכם דגול שחי בעוני מרוד
הרב המקומי התלומן בפני הרבי על קשיי הפרנסה של רב לא מספיק מפורסם בקהילה לא מספיק עשירה.
ר' יואל יעץ לו: אסער כדי שתתעשר! (ביידיש: אסור כדי שתתעשר, פראפזה על מאמר חז"ל "עשר(ש שמאלית) כדי שתתעשר")
תמציא איזה איסור, תתן לו הכשר וכך תתפרנס היטב.

נזכרתי בסיפור בעקבות הכתבה הזאת:
הפאניות יוצאות למלחמה: "העסקנים גוזלים את כספנו"

שש שנים לאחר שפרשיית הפאות התפוצצה בקול רעש גדול, מתברר שיש מי שנשאר לגזור את הקופונים • אברך, בעלה של פאנית מספר: "במשך 6 שנים גובים ממני 1000 ש"ח כל חודש, ללא תמורה. ויש לפחות 50 כמוני" • בימים הקרובים הם יעלו לגדולי ישראל

יוסי כץ, וד. לנדאו הכל בקול
תאריך: 26/02/2010 00:38:00

עשרות פאניות יוצאות למלחמה: מאז פרשיית הפאות שזעזעה את הציבור החרדי, לאחר שנודע שחלק משהער מגיע ממקורות הודיים, המורידים את שערם בכדי לעבוד עבודה זרה, קמו להם גופי הכשר שונים על מנת לתת הכשרים לחנויות הפאות.

רק בשבוע שעבר פרסם אחד מבתי הדין הגדולים בבני ברק מודעה המפרטת למעלה מ-50 פאניות המקבלות הכשר מאותו גוף כשרות. אלא ש-6 שנים לאחר שההסדר המדובר יצא לדרכו, מכריזות הפאניות מלחמה, ואומרות לא עוד.

בראיון למשדר הלילה של 'הכל בקול', מספר בעלה של אחד מן הפאניות המארגן את 'מרד הצרכנים', איך הכל התחיל: "כשהתפרסמה הפרשה, שאלתי את אתי במה מדובר, והיא גיחכה. היא אמרה שהשער המגיע מהודו הוא שער זול, שאף אשה לא מסכימה לשלם עליו. יש אולי 5 פאניות המשתמשות עם הפאות הללו. כבר אז היא אמרה לי שיש לה תחושה לא טובה בקשר לסיפור. היא מרגישה שמשהו בא לעשות עליה קופה".

"עבר זמן", ממשיך האברך לספר, "ושאלנו את הרבנים מה לעשות. הם הפנו אותנו לבית דין מסוים על מנת שזה יבדוק את מקור השיער וייתן לנו הכשר. נציג בית הדין הגיע אלינו והתעניין כמה שיער אנחנו מביאים, וכשהבין שמדובר בכמות די גדולה, החליט להשית עלינו 1000 ₪, דמי כשרות. אם תעשה חשבון פשוט, תכפיל את הסכום הזה ב-50 פאניות המקבלות הכשר, ותגיע לסכום אסטרונמי של 50,000 ₪ בחודש".

• ואין תמורה בעד האגרה? אין פיקוח?

"המשגיח של בית הדין מגיע פעם בחודש למשך חצי דקה. הוא לא בודק תעודות משלוח. לא בודק כלום. מראה נוכחות והולך. על זה 1000 ₪? זה כבר 6 שנים ככה. אני אברך ומדובר בכסף של הילדים שלי. אני לא מבין למה אני צריך לפרנס גוף כשרות מיותר? אחרי שהתברר שהשערות לא מגיעות מהודו, מה ההצדקה להחזיק כזה גוף?", הוא שואל בכאב.

• מה אתם מתכוננים לעשות?

"אני מפחד לצאת נגדם באופן רשמי. אני יודע שאם אני אפרסם את שמי למחרת יורידו לי את ההכשר. מה אני צריך את זה. אנחנו בשלב הזה מתאגדים כל הבעלים של הפאניות ביחד, ואז נראה מה אנחנו עושים. נפנה לגדולי הדור ונעלה את צעקתינו השמימה, לא ייתכן שהמצב הזה ימשיך".



תוקן על ידי ר_אמנון ב- 26/02/2010 12:59:22




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2010 22:40 לינק ישיר 

האם זה לא אמור לעורר חש על הכשרים בתחומים אחרים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/3/2010 00:27 לינק ישיר 

גוף כשרות זה עסק שמגלגל מיליונים ולא ניתן להסתיר את העובדה שמאחורי גופי כשרות יש אינטרסים כלכליים, יש אנשים שהגלימה הרבנית גורמת להם לשכוח שמדובר בעסק לכל דבר.

עצם קיומם של אינטרסים כלכליים בגופי כשרות אינה שלילית, זה לא אומר שהגוף לא יכול לעבוד כמו שצריך.

אביא לכך דוגמא משוק ההון, הדירוג של רמת סיכון האשראי שיש באג"ח לא קונצרני של חברות שונות, נעשה על ידי חברות עיסקיות ולא על ידי מלכ"רים או גופים ממשלתיים. (בישראל קיימות שתי חברות כאלו "מעלות" ו"מידרוג"), אנו רואים שגופים עיסקיים יכולים לשמש כגוף של ביקורת ושמירה. 

השאלה העיקרית לדעתי היא כמה יש הפרדת רשויות בתוך מערכת הכשרות, כמה הגוף המבקר מושפע מלחצים של הנהלת הכשרות? השאלה היא כמה הגוף מבקר את עצמו? או שכאשר מדובר בגוף רבני כל ביקורת פנימית אינה לגיטימית..

במקרה דנן זה נשמע שמדובר בכמה אנשים ש"הוא הדיין הוא העד הוא בעל דין וכו' וכו'".. ולכן ברור שגוף כזה אינו לגיטמי, אפשר להשוות אותם לנוטלי פרוטקשין.


ספציפית כואב הלב על האנשים האלו שנפלו כקרבן של ניצול, צריך לטכס עיצה איך אפשר לגרום לכך שקולם לא יושתק.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > על "ביזנס ושמו כשרות" או "סחיטה הלכתית"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext