| נשלח ב-11/7/2010 02:03 |
 |
| |
לפני שנים רבות בעירה נידחת....... תמשיכו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 02:18 |
|
| |
אהלן, מי אתה? הצג ת'צמך...
-אני לא במוזה של לכתוב עכשיו סיפור.....
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 02:48 |
|
| |
טוב, אז משהו מוכן להתחיל סיפור נורמלי? rooot, התחלת סיפור אבל תמשיך!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 03:32 |
|
| |
פרק 1
השמים היו אפורים יותר מתמיד ,גשם קל החל לרדת,ועד מהרה הפך לטיפות כבדות וחזקות.
שירה המשיכה ללכת ברגליים כושלות ואינה מיהרה לשום מקום .אלפי מחשבות מעורבלות חלפו במוחה
וההכעסים עדיין היו בוערים בתוכה ,ופתאום בלי תזמון דמעות גדולות וחמות זלגו על מורד לחייה
הדמעות זה היה הדבר היחיד החם אצלה .שהתקרר לאחר כמה דקות עם הגשם .
המעיל של שירה כבר כולו נספג בגשם ונאלצה להכנס לבינין עד להפסקתו
למה כל זה קורה רק לי? למה? למה לאפאחד אין תשובות? מה אני צריכה לעשות ?
שירה הרגישה חסר אונים ותסכול אינה יודעת מה יקרה מחר רק מה שבטוח ששירה נעומי לא תיהיה אותה שירה.....
תוקן על ידי בלנדר5 ב- 11/07/2010 03:36:11
תוקן על ידי בלנדר5 ב- 11/07/2010 03:40:08
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 04:05 |
|
| |
שירה לקום !שיררהההה לקום! אני לא ארשום לך כל בוקר פתק מחדש ניגמרו החגיגות!
עוד 5 דקות אמא
עכשיו את קמה אני לא אתן לך פעם הבאה ללכת לחתונות !
אוקי אוקי התועררתי .הרצאות על הבוקר
* * *
שירה נעומי המורה קוראת בקול
אבל מכיון שירה אין תגובה
שירה? שירה ? אני מסמנת לך מינוס
מכיון שירה נשמע הסבר לא מובן אאהה ככןן המורה
פפסס פסס שירה שירה מוריה שלחה לך פתק,
שירה בוקר טוב! מה קרה לך הבוקר?את עדין מושפעת מהשיחה של אתמול?
אני חושבת שעדיף לא לומר לה היא תקבל את זה קשה !
מחכה לתשובה שלך בהקדם (תקשיבי לשיעור עוד מעט בגרות במט)
יום טוב אה ותחייכי זה יותר יפה לך:) מוריה
תוקן על ידי בלנדר5 ב- 11/07/2010 04:10:26
תוקן על ידי בלנדר5 ב- 11/07/2010 04:14:02
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 12:30 |
|
| |
הצלצול גאל אותה מכל המחשבות שהתרוצצו במוחה. אין לה מקום פנוי במוח עכשיו לשמוע אף אחד! לא את מוריה ובודאי שלא את המורה. כל מחשבותיה היו נתונות למה ששמעה אתמול." לא זה פשוט לא יכול להיות זה טעות!!!" היא ידעה שהיא מנסה לשכנע את עצמה לשוא. האמת היתה קבורה בפנים בפנים...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2010 21:05 |
|
| |
שירה מצאה את עצמה מול דלת ביתה, מחכה למענה המתבקש. אך שקט דממה...
"מדוע אמא אינה פותחת בפני את הדלת כמידי יום??" שירה לא הספיקה לחטט בילקוטה בתקווה למצוא את המפתח שלא הוצרכה לו שנים והנה צביקי אחיה בפנים חוורות להחריד מנסה לומר דבר מה אך רק שפתיו נעות וקולו לא ישמע...
_________________
מי שאינו רואה את המקום בכל מקום אינו רואהו בשום מקום. (הרבי מקוצק)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2010 10:21 |
|
| |
לאחר ככמה שניות .נשמע רישרוש המפתחות מכיון הדלת אך להתעתה של שירה אבא פתח את הדלת שפניו נפולות
שירה נללחצה ומיד שאלה אבא מה קרה ?מה קרה?
אבל אבא בתגובהה אמר יהיה טוב ואמר אמא בבית חולים אני נוסע אליה תשגיחי על הילדים תתדאגי שיאכלו
שירה פרצה בבכי ולאחריה אחיה צביקי אבל אבא תגיד לי...
אבא כבר הספיק לרדדת במדרגות ולהשאיר את שירה עם סימני שאלה
|
|
|
|
|
