רֶבְּ זלמן זעליג זליקובסקי היה פוסע עקב בצד אגודל כשהוא עוטה על פניו את ארשת החשיבות והרצינות של זקני הקהל בשעת המעמד הנשגב 'כל-נדרי'. איש חשוב ובא בימים היה רֶבְּ זלמן זעליג, תלמיד חכם עצום ושקדן מופלג, מנשיאי העדה 'מיושבי המזרח' מוערך ונערץ על כולם,
השמש הזורחת צבעה את השביל בו היה צועד רֶבְּ זלמן זעליג זליקובסקי בשלל גוונים בהירים ומרהיבים, עננים קלים ליוו את דרכו ורוח קלילה נשבה והרעיפה סביבה מריחו המלוח והמשכר של הים הסמוך, הפרחים שהבהיקו מרחצת הטל פיזרו סביבם בנדיבות קורטוב ריח גן-עדן, העצים הנעים לקצב מחול הרוח היו נראים פורחים ומלבלבים יותר מאי פעם, אפילו האזוב הקודר והשיח הדוקרני המאיים נהפכו כבמטה קסם להיות כה מרנינים ועליזים, שירת הציפורים השמימית, החידה שאותה שלעולם האדם לא יצליח לפענח איך אוסף ציוצים של שעת בוקר מוקדמת יוצרים הרמוניה כה מופלאה ורוגעת, נשמעה עתה כצלילים ענוגים משירת הלווים….
ההמשך בלינק
