ציוו החכמים ז"ל, עשה מאהבה ועשה מיראה, עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע שאתה אוהבו ואין אוהב שונא, עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט. (תוס' סוטה כב: מהירושלמי).
ומבואר מדבריהם, שהאוהב כן בועט.
ואכן ברגע של כעס, אף האוהב יבעט.
סיבת בעיטה זו, היא מניעת ההידברות האחד עם זולתו.
וכה פירש הרמב"ן בפירושו לתורה את הפסוק "לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". לא תשנא את אחיך בלבבך, לפי שאם תשמור השנאה בלבך, כשתתמלא סאת השנאה, תגדש ותתפרץ לה לחוץ, ותוצאותיה מי ישורנו.
אלא ציוותנו התורה, הוכח תוכיח את עמיתך, לשון ויכוח, שאת אשר בלבבך, תוציא אל ויכוח, ותודיע לזולתך, את אשר בלבך עליו.
ואז, לא תשא עליו חטא, לפי שבודאי יפייסך, ויודיעך, כי אך בשגגה יצא מתחת ידו,
וישכון השלום ביניכם כבתחילה.
סגולה בדוקה ל"בעיות" בחיי הנישואין,
היא השתיקה.
אך בני זוג, אשר יוציא כל אחד, את אשר בלבו על זולתו,
ויעמידנו לויכוח,
הרי אלו ימצאו מפוייסים, ומרוצים זה לזו וזו לזה.
הדברים נכונים לא רק לזוגיות.
תוקן על ידי אדםשתאנוש ב- 30/07/2010 15:39:45
