מהיכרות עם שתי הקבוצות,ללא ספק,התיכוניסטים בוגרים יותר.
הם עברו הרבה יותר התמודדויות ונשיאה בעול.
הם נפתחו ל'עולם הגדול' בצורה הדרגתית ומבוקרת,משא"כ בני הישיבות הקטנות שסוגרים בעדם כל חרך קטן
לשם,מה שגורם שבבואם לישיבה הגדולה שם ההשגחה מתרופפת הם נחשפים בבת אחת לכל מה שקורה בחוץ
בלי שיש להם את הכלים הדרושים לכך,.
ההבדל הוא פשוט יותר
תיכוניסט עובר מבחנים כלשהם, וצריך ללמוד כדי לעבור אותם.
בעולם הישיבות כל מה שצריך זה לערבב. וכל המערבב יותר הרי הוא מוכשר מחבירו.
אך אין בפועל אידנקציה לכך שהאדם בוגר/חכם באמת.
עד היום מכיר אנוכי מספר אנשים שנחשבים מוכשרים בעולם הישיבות/כוללים, אולם תאוריה עברו בקושי בתאוריה רביעית. וסמוך אני ובטוח שאילו יקבלו פרוייקט אמיתי בחיים, כגון לשנע X ארגזים מנקודה Y לנקודה Z תוך כדי שמירה על שיקולי רווחיות, יעילות, ואפקיטביות למול אלטרנטיבות אחרות בשוק, ינחלו כשלון גמור היות ומוחם אטום כשל לבנת איטונג.
לו היו תיכונסטים האנשים הנ"ל, או שהיו מפתחים מוחם בלמידה למקצועות כלשהם, או שכבר אז היו נוכחים שהם ראויים לארוז דגים באטליזא, ולא להתעטף באצטלא של תורה.
_________________
|
