|
|
| נשלח ב-24/8/2010 09:56 |
 |
| |
אני לא מבין מדוע הכניסו כאן את נושא הצביון של השכונה. יותר מכובד היה להשתמש בטיעון של YMY שהתושבים הנוכחיים של השכונה זכאים לבית ספר במקום מגוריהם ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 11:31 |
|
| |
ממעמקים
מה שאתה טוען שבעצם הדמוקרטיה כלומר שלטון העם אינו רשאי לעשות כרצון העם, אלא שהוא מחויב לקביעות חיצוניות. שמי קובע אותן?
מי קובע שהתקדמות בחיים זה ידע במקצועות כאלו או אחרים. נניח שיבוא מישהו ויטען שהעתיד של בנו נמצא בחקלאות או להבדיל בבית המדרש. האם תוכל לכפות עליו לבזבז את זמנו בלימודי היסטוריה וגיאוגרפיה שלא לדבר על מתמטיקה וספרות?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 15:53 |
|
| |
כל עוד הנושא שעל סדר היום היה המבנה בלבד, ניתן היה להבין את שני הצדדים. מצד אחד ישנו מוסד מצליח ומתפתח שיש בו תלמידים מכל השכונות והוא זקוק למבנה הולם את צרכיו, ומצד שני מוסד שכונתי הסובל ממצוקת כיתות חריפה. אני אינני יודע כיצד להכריע בשאלה מסוג זה, והניסיון של כל צד להשיג את המבנה נראה לי לגיטימי.
ככל הנראה, מאבק על מבנה למוסד חינוכי איננו מהוה עילה מספקת לכל ה"גדולים" ולרבני רמות והעיתונות החרדית, להצטרף בכל כוחם לטובת המוסד המקומי. לאור זאת, נדרשה עילה רוחנית-אידיאולוגית לניהול המאבק, ובכך הפך המאבק לנושא רחב שעל ה"גדולים" ליטול בו חלק פעיל. מכתבי הרבנים שפורסמו בשבוע שעבר בעיתונות החרדית, מטרידים אותי מאוד. הם מנכסים את שכונת רמות א' לציבור החרדי ומשכך אין לאפשר למוסד עם לימודים כלליים שבוגריו הולכים לישיבה תיכונית ולאחר מכן משרתים בצבא דריסת רגל בשכונה זו. טיעון זה בא לשלול את הלגיטימיות של מוסד כזה לבוא לשכונת רמות, גם אם ישנו מבנה מיותר שאיש איננו חפץ בו. הטיעון על היותה של רמות א' שכונה חרדית הוא משולל יסוד, וגם אם תמונת המצב היא כזו אין בכך הצדקה לאסור הבאתו של מוסד זה או אחר לשכונה. הצדק עם הטוענים שלו נשמעה בעבר טענה דומה על היותה של השכונה שכונה חילונית ושמוסד חרדי עלול לפגוע בצביונה היו נשמעים קולות זעקה ובצדק.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 19:21 |
|
| |
| ממyמקים כתב: |  | אשר,
נניח שמפלגה בת מספר חברים המהווה 'לשון מאזניים' חיונית להקמת הקואליציה" , דורשת בתמורה להצטרפותה לממשלה, פטור גורף ממיסים לחברי המפלגה. או למשל שיחרורם מהכלא של כמה עבריינים המקורבים למפלגה. ונניח שראש הממשלה חושב שמדובר במחיר סביר עבור שלמות הקואליציה שלו, .
|
|
אתה מנסה להציג דרישות ותביעת מחיר - בתמורה להשתתפות בקואליציה כ"סחיטה", ולא היא. ראש ממשלה שאינו מצליח להקים קואליצה מוזמן לוותר על כסאו ולהעביר את התפקיד הנכבד לרעהו הטוב ממנו. אם העם מאפשר לו לשאת ולתת בדבר ולהיטיב עם מפלגות בתמורה לכניסתן לקואליציה - הרי שהכל על דעת העם ובהסכמתו.
לגבי צבא וחוסר שוויון - הפטור ניתן מתוך הכרת החשיבות בהקמת מערך לומדי תורה והוא ניתן לכל החפץ ללמוד תורה ברמה שהיא אומנותו - כך שאיני רואה כאן חוסר שוויון. פטור דומה ניתן לדוגמה לספורטאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 20:32 |
|
| |
| בןציוןכהנא כתב: | | כל עוד הנושא שעל סדר היום היה המבנה בלבד, ניתן היה להבין את שני הצדדים. מצד אחד ישנו מוסד מצליח ומתפתח שיש בו תלמידים מכל השכונות והוא זקוק למבנה הולם את צרכיו, ומצד שני מוסד שכונתי הסובל ממצוקת כיתות חריפה. אני אינני יודע כיצד להכריע בשאלה מסוג זה, והניסיון של כל צד להשיג את המבנה נראה לי לגיטימי.
|
|
רק כדי לדייק, הצד של בית הספר אהבת ישראל, לא ביקש את המבנה ואינו מעוניין בו. הם זועקים תחת כל עץ רענן שהם מעדיפים מבנה בכל מקום אחר. אין להם שום עניין להכנס לרמות, יש להם אלטרנטיבות טובות ונוחות יותר עבורם לגופו של עניין. ודאי שאין להם כל רצון לפגוע במוסד השכונתי שאין לו פתרון אחר.
הוא אשר אמרתי, הפירוד, מהצד של תושבי רמות, וחוסר שיתוף הפעולה, משרת את מי שרוצה שהמאבק ייכשל. אם היה שם מישהו חכם, היו יושבים אנשי רמות לשתף פעולה עם רפפורט, איך ללחוץ על העיריה לפתור את מצוקת שני הצדדים גם יחד, על ידי מציאת פתרון אחר לרפפורט.
כנראה שקשה מאוד לחשוב בהגיון, כאשר על הכף עומדת מלחמת דת. שווה יותר להפסיד מבנה מאשר להפסיד מאבק קדוש בפשרנים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 11:38 |
|
| |
עד כמה ששמעתי - אנשי רמות ניסו דרכים יפות יותר להגיע לפיתרון, האופציה האחרונה של מלחמת דת הופעלה מחוסר ברירה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 14:37 |
|
| |
אשר,
הכפייה נעשית על ידי מי שמונע מהדור הבא את הכלים לבחור בעצמו בבגרותו את דרכו ועיסוקו מתוך אפשרויות שונות, על ידי מניעת הכשרה בסיסית בשנות הילדות וההתבגרות.
לאמיתו של דבר, האב בכלל לא אמור 'לטעון במה יהיה העתיד של בנו' כלשונך, אלא להעניק לבנו 'ארגז כלים', לפחות ברמה בסיסית, שיאפשר לו כאמור לבחור בעצמו את נטייתו ואת משלח ידו, וכן להמשיך התפתחות והתמקצעות, אישית ולימודית, בתחומים ספציפיים בהתאם לבחירותיו. (כולל גם את האפשרות שהוא יבחר בלימודים תורניים או בחקלאות כדבריך).
הצעת החוק של 'לימודי הליבה', כשמה כן היא, מציעה סל בסיסי וגרעיני, שאותו יש לחייב בכל מוסדות החינוך, במקביל לאופי הדתי היחודי של כל מוסד וקהילה, זאת במטרה להעניק שויון הזדמנויות ראשוני לכל ילדי ישראל. לא מדובר על כפייה, אלא על מניעת תקציב ממי שלא יעמוד בחובה זו, או תיקצוב חלקי מול לימודי ליבה חלקיים.
זאת ועוד: אתה מדבר בנחרצות על 'רצון הרוב', כאילו אכן הגישה החרדית זוכה לתמיכת הרוב כפשוטו. בל נשכח שזה לא באמת 'רצון הרוב', אלא אך ורק תוצאה של המשחק הפרלמנטרי והקואליציוני, שבמקרה הזה איננו מבטא כמובן את דעת רוב האזרחים במדינת ישראל. אז נכון, זוהי השיטה הדמוקרטית הנהוגה במדינת ישראל, דמוקרטיה ייצוגית וקואליציונית, אבל דווקא נושא כזה ממחיש ומחדד מדוע הפרלמנט איננו יכול להיות הזירה היחידה והבלבדית של הדמוקרטיה, והוא איננו יכול לעשות ככל העולה על רוחו. ישנו חוק, ישנו בית משפט, ואלו יוצרים, או לפחות אמורים ליצור, 'איזונים ובלמים' נוספים על אלו המצויים בכנסת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 14:56 |
|
| |
אני רק מנסה ללמד זכות על מנהלי המאבק. אינני יודע אם הם ראויים ללימוד זכות זה.
הדבר הכי קדוש אצל ניר ברקת הוא הסטטוס קוו בהגדרת אזורים. הוא הצהיר מאות פעמים שהוא לא יתן יד לשינוי בהגדרת שכונה. אם היא חילונית הוא לא יתמוך בשום מוסד חרדי, ולהיפך. בזמן כהונתו לא יהיו שינויים דמוגרפיים והתחרדות.
המלחמה בדרכים הרגילות לא הניבה פרי, כנראה כי בסביבתו של ניר ברקת רואים בשכונה כמו רמות שכונה מעורבת, ולא מוכנים לתת שום מוסד חדש לחרדים. ההבאה של רפפורט לשם היא דווקאית במובהק.
אי לכך, לא היתה להם ברירה אלא להעביר את המאבק לנושא הזה, צביון השכונה כביכול כבר חרדי, מה שאומר שאף לשיטתו של ברקת, מגיע להם מוסד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 17:42 |
|
| |
נכון ךהיום האם יש התקדמות חיובית לגבי בית הספר ראפפורט?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 21:03 |
|
| |
למיטב ידיעתי רפפורט אכן קבלו את המבנה ופתחו בו את שנת הלימודים
תושבי רמות החרדים קבלום גם הם חלק מהמבנה כמדומני שבאופן זמני עד שימצא עבורם פתרון אחר.
|
|
|
|
|
