| נשלח ב-2/1/2011 19:19 |
 |
| |
אז ככה, עברתי על הכל..
להבין את פרטי הסיפור שלמתבונן מהצד ואינו יודע את הפרטים, זה נראה מוזר- אינני יכול כ"כ.
אך לנסות להבין, אני כן יכול.
כפי שמשתקף, מדובר במצב רגיש. מצב שלא מצאת את עצמך מוכנה איליו.
אך החיים, חישלו אותך, ונתנו לך לחוות חוויה שכזו, שוודאי אינה נעימה, ומתסכלת.
כיהודים מאמינים בני מאמינים, אנו יודעים ש-"הדרך" היא אינה המטרה, אלא כלי עזר להגיע למטרה.
ברור שאין זה פשוט מה שחווית- חווה כעת, אך זה לא סתם בא אליך- תוכלי לקחת את זה כמנוף שיחשל אותך לעתיד.
אין ספק, שמאוד קשה לך, ובמיוחד עכשיו שאת נמצאת בחתונה, אך תדעי משמים הראו לך ש-"זה" לא זה.
קשה לחשוב, על כל החלומות, הדמיונות, והמשאלות שהתנפצו אל קרקע המציאות בניפוץ הכוס שלו הערב.
אך בורא עולם הראה לך, שעדיף שזה היה מתנפץ בצורה שמחה שכזו, ולא בניפוץ של אכזבה במקום אחר.
קחי את זה כמנוף, לבחירת בחיר לבך בעתיד- שבאמת יתאים לך, ויפצה אותך על כל האכזבות בבנין בית חדש.
קל לומר ולכתוב את זה, אך מאוד קשה לישם את זה.
אינני חושב שיש מישהו מאיתנו שלא חווה זאת ביום-יום שלו ברמה נמוכה, באנו לעולם בכדי לעבוד..
שנשמע בשורות טובות.
קרונ'
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 21:44 |
|
| |
חזרתי.
היה קשה, לראות אותו לוחש לה באוזן (כמה פטטי), מכסה אותה בהינומה מחייך חיוך ענק מלווה בדמעות.
'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל' (את הטבעת לא ראיתי – הסתירו לי)
שבירת כוס, וזהו נגמר.
יד ביד הם הלכו שם מחוייכים, מדברים כאילו אין איזה 30 בחורים קופצים ושרים סביבם.
לה אמרתי מזל טוב, הוא אני לא יודעת אם ראה אותי (היא בטח תגיד/אמרה לו) אבל זה כבר לא מעניין אותי.
זהו נגמר, הוא מתחתן ולא איתי.
כולי תפילה ותיקווה שזה יהיה הדבר הכי קשה שהעבור בחיי ושאת שלי המצא כמה שיותר מהר וכמה שיותר בקלות (וכמו שאני מכירה את עצמי אני צריכה להתפלל גם על בלי השוואות מיותרות...)
האמת היא שהמבטים היו בעיקר קשים (אני לא יודעת כמה היו באמת וכמה בראש שלי) אבל כמה היו, אפילו משפטים מפגרים היו, אבל לא נורא איך כתוב פה באשכול סמוך –
מה שלא הורג מחשל
ד"א קרונ', תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 23:29 |
|
| |
| מאהפלוס כתב: |  |
האמת היא שהמבטים היו בעיקר קשים (אני לא יודעת כמה היו באמת וכמה בראש שלי) אבל כמה היו, אפילו משפטים מפגרים היו, אבל לא נורא איך כתוב פה באשכול סמוך –
מה שלא הורג מחשל
|
|
משתתפים איתך
זה ממש כואב לי הסיפור הזה
ולחשוב שיש אנשים שעוד "ידעו" לומר משפטים חכמים
זה פשוט נורא החוסר רגישות
שה' יעזור שמכאן ולהבא יהיה לך רק שמחה
כפולה ומכופלת
"שמחנו כימות עיניתנו"
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2011 00:31 |
|
| |
אויש,
איך שכואב הלב לקרוא ולדעת שזה אמיתי!!!
משתתפת -עד כמה שהדבר ביכולתי...
מאהפלוס יקרה,
יש כאלה שהזמן מרפא,ויש שלא...
תתפללי,זאת התרופה הכי טובה לפרוק ולהיות כחדשים...
מאחלת לך שתמצאי בקרוב את שלך. האחד,יחיד ומיוחד,
שיפצה אותך על כל המכשולים,
שתגיעי להכרה,להבנה ולהרגשה,שהכל-הכל היה שווה בשביל האחד שלך...!!
וכן,פעלת בחוכמה כשהלכת לחתונה,
אשרייך שאזרת אומץ כה רב,
אך מה שבטוח-שכעת את יודעת שמחכה לך בחור אחר,
שלך,
אחד
יחיד
ומיוחד!!!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2011 01:05 |
|
| |
| מאהפלוס כתב: | | חזרתי.
היה קשה, לראות אותו לוחש לה באוזן (כמה פטטי), מכסה אותה בהינומה מחייך חיוך ענק מלווה בדמעות.
'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל' (את הטבעת לא ראיתי – הסתירו לי)
שבירת כוס, וזהו נגמר.
יד ביד הם הלכו שם מחוייכים, מדברים כאילו אין איזה 30 בחורים קופצים ושרים סביבם.
לה אמרתי מזל טוב, הוא אני לא יודעת אם ראה אותי (היא בטח תגיד/אמרה לו) אבל זה כבר לא מעניין אותי.
זהו נגמר, הוא מתחתן ולא איתי.
|
|
מצדיעה לך...
את גדולה....
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2011 10:03 |
|
| |
תודה רבה לכם
לא ישנתי בלילה בכלל
ועשיו נעצמות לי העיניים בעבודה
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2011 14:38 |
|
| |
אני מקווה שאת מוחלת לו בלב שלם.
שלא יזיק לו.......
אני לא מקנא בו
לבנות בית על הצער של אחרת.
אז תמחלי בלב שלם או לפחות בפה במפורש.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2011 15:26 |
|
| |
אתה צודק, זה קשה אבל אני אומרת
מוחלת, מוחלת, מוחלת
ועשיו אני מתחילה לעבוד על זה שזה יהיה בלב שלם
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 02:16 |
|
| |
גם כאשר לא שמעתי להצעתי
אני מבין אותך,ומאחל לך רק טוב ,בעז"ה הפצע יגליד במהרה
שה' יעזור שמכאן ולהבא יהיה לך רק שמחה
כפולה ומכופלת עם האחד והיחיד בשבילך
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 03:14 |
|
| |
לא היה לי דרך לשמוע
זה כמו שיגידו לך לא ללכת לחתונה של בן דוד שלך
שהוא גם חבר וגם וגם וגם...
|
|
|
|
|
