למה לא רצית אותי... ?
בס"ד
זה היה כמעט לפני שנה
בסביבות ל"ג בעומר פגשתי בך לראשונה
הלכתי לשידוך כשליבי בשמיים
הן להצעה כזאת חיכתי כבר שנתיים
הגעתי למלון
את כבר נכחת שם מחכה לי בכליון
ישבנו בספה והתחלנו לדבר
מהרגע הראשון שפתחת את פיך
הוקסמתי כ"כ שלא ידעתי מה לומר כדי שאותך לא אביך
הפגישה תמה הסתיימה
ואני רצתי לבשר לאבא ולאמא
שאני את שלי חושב שמצאתי
לתשובה שלך כ"כ ייחלתי
לא הספקתי לעכל
וכבר לפגישה שניה מצאתי עצמי מתארגן
שוב באותו מקום
ומוחי כבר מתחיל לרקום לו חלום
גם פגישה זו הסתיימה בצבע וורוד
ובפי היה טעם של עוד
פגישה רודפת פגישה
וכבר הגענו לחמישית בסידרה
לפגישה זו התכוננתי היטב
הרי אני הופך להיות מאורס,לפחות בלב
תכננתי במוחי מה לך אומר ואיך אציע
בכל אופן זה מאורע נדיר שאותך אמור להפתיע
'התנשאי לי?'-כבר נדוש
רציתי משפט יקר וקדוש
הגענו לפארק
האווירה הייתה קצת קפואה
כחכחתי בגרוני
טרם ייצא מפי המשפט הגאוני
אךבמקום מילים
יצאו מהפה גמגומים עלובים
אני רציתי לבכות
הן לכך,ליבי לא חשב לצפות
לפתע את הצלת את המצב
"רצית לומר משהו?" אמרת בדרך אגב
כן...
רציתי לשאול
בעצם להודיע
מה דעתך אם נישואים לך אציע?
דקה דומיה ודממה
ליבי החסיר פעימה
האם תסכימי ותרצי
להיות אישתי
לפתע אמרת בקול רם מידי
אם חשבת כך,
אז אני מסכימה בוודאי
חזרנו לבית,כל אחד לביתו
כשאני את העתיד כבר מתחיל לתכנן
אך לא ידעתי מה לי הוא צופן
לטלפון של השדכן חיכתי מאד
אך,משזה בושש להגיע
טילפנתי אליו בלי להודיע
מה מאד נדהמתי לשמוע
את תשובתך השלילית כ"כ מפתיע
ליבי חישב להישבר
הן צלחת כאן כבר לא תישבר
רק שאלה אחת יש לי מזה הסיפור
למה??
למה החזרת שלילי
אם זה היה נראה כ"כ קרוב לך ולי
רק שתדעי שעד היום הנני שבור
עצוב וכאוב מזה הסיפור
חותם ברגשות מעורבים
כעס,רחמים או שמא חוסר אונים...
מתגעגע!!!!!!!!!!!
תוקן על ידי אסיק_good ב- 09/05/2011 12:11:01
 |
|
|