לפני כחודש תקצבה המועצה את בריכת השחיה במאה אלף ש"ח נוספים (בנוסף ל 350 אלף שתוקצבו בשנים האחרונות)
הגיע הזמן לנסות לבדוק של מי הבריכה הזו
בוויקיפדיה נכתב: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F
"בעשרים השנים האחרונות נבנו על ידי המוסד יד בנימין מבנים נוספים, כגון מרכז פיס, בריכת שחיה, גן ילדים, מקווה טהרה, מגרשי ספורט, וכן הוקם בית הארחה כחברה כלכלית, לאירוח כנסים סמינריונים ושבתות חברה, לקבוצות ופרטיים, אשר מטרת הקמתה הייתה לסייע כלכלית, באחזקת המוסד החינוכי ובאיזון והשלמת התקציבים הממלכתיים של המוסד.", , , , מגרשי , וכן הוקם בית הארחה כחברה כלכלית, לאירוח כנסים סמינריונים ושבתות חברה, לקבוצות ופרטיים, אשר מטרת הקמתה הייתה לסייע כלכלית, באחזקת המוסד החינוכי ובאיזון והשלמת התקציבים הממלכתיים של המוסד."
דהיינו, הבריכה שייכת לחברה כלכלית שהוקמה ע"י מוסד יד בנימין.
ב 2009 כתב יצחק נחשוני ב"בחדרי חרדים": http://ladaat.net/forum/index.php?topic=49040.0
בהתייחסו לגניבות בעמותות פאג"י שיד בנימין היתה שייכת להם "ברוח ימי הקיץ, השלימו ספסרי הנכסים האלה עסקת נדל"ן נוספת ומכרו, גם את... בריכת השחייה של 'יד בנימין'."
דהיינו, אין לי מושג מה המקור שלו ולמי נמכרה
בבית השפט נכתב: "בשא (ת"א) 4489/08 י.ג.ל. שירותי מים בע"מ נ' עו"ד רונן מטרי בתפקידו כמפרק עמותת יד מרדכי מרכז חינוכי על שם ר' בנימין מינץ ז"ל
טרם פירוקה עסקה עמותת יד בנימין, מרכז חינוכי ע"ש ר' בנימין מינץ בהפעלת מוסד חינוך תורני. במקביל הפעילה העמותה מרכז נופש, באמצעות חברה בשם מרכז לימוד ונופש יד בנימין בע"מ, אשר מניותיה הוחזקו בידי העמותה ומנהליה היו מנהלי העמותה וחבריה. מפרק העמותה גילה כי לא נשמרה ההפרדה בין החברה והעמותה ועל כן נוצר צורך לבדוק כל תביעת חוב לגופה ולהכריע האם מדובר בנושה של החברה או של העמותה. המערערת הינה חברה פרטית העוסקת באספקת ציוד לבריכות שחייה. המפרק דחה את תביעת החוב שהגישה המערערת על סך 22,000 ₪ ואישר לה תשלום של 537 ₪ בלבד בגין חוב למערערת אשר נרשם בספרי העמותה. הרציונאל מאחורי ההחלטה הוא כי בריכת השחייה שימשה את החברה ולא את העמותה. המערערת טוענת כי היא הוציאה חשבוניות מס וקבלות לעמותה כדין וכי חוב זה הוכר ואושר ע"י עו"ד מפשר קודם פירוק העמותה.
ביהמ"ש קיבל את הערעור באופן חלקי והורה על השבת תביעת החוב לעיון נוסף. ערבוב נכסי העמותה והחברה נעשו תוך דריסת דיני החברות ודריסת עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. כתוצאה מכך נגרם אי צדק לנושים, באשר נושים מסוימים עשויים לבחור את הגוף ממנו יש להם סיכוי רב יותר להיפרע. נקודת המוצא היא כי הרישום בספרים הינו תקין ומשקף את המצב לגופו. עם זאת, כאשר יש אינדיקציה כי הספרים נוהלו ברשלנות אזי יש לאפשר לנושים אשר אינם מופיעים בספרים לטעון ולהוכיח את תביעות החוב שלהם. אינדיקציה זו מתקיימת בענייננו, ומתחזקת נוכח מערכת היחסים הארוכה בין המערערת והעמותה, נוכח החשבוניות שהוצאו ולעניין זה, יש לראות גם את הכרעת העו"ד המפשר כראייה. משהוצגו ראיות אלו, השיב ביהמ"ש את תביעת החוב לעיונו של המפרק, כאשר הוא רשאי לדרוש הבהרות ואסמכתאות נוספות לטענות המערערת."
דהיינו, העמותה והחברה שהיו שייכים גם למועצה ב 50% פעלו בחגיגה גדולה.
פניתי מספר פעמים למנהלת סלע עפ"י חוק חופש המידע כדי לבדוק את הסכמי הגירוש בעניין מוסדות ועמותת יד בנימין אל מול תורת החיים, המדינה טענה שעדיין לא נחתם הסכם ומכיוון שכך הם לא יכולים להעביר לי את ההסכם, עפ"י אסקוזידו נאמר לישיבה ע"י מנהלת סלע שלא ייחתם איתם הסכם בגלל דוח מבקר המדינה ועליהם לקבוע עובדות בשטח.
לפני כשבועיים הגשתי בקשה עפ"י חוק חופש המידע למועצה http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2898947&forum_id=18001 וביקשתי בין השאר תשובות לשאלות הבאות:
1. האם בריכת השחייה שייכת למועצה
2. האם פורסם מכרז להפעלת הבריכה וכו'
3. מי משלם את המים, חשמל וכו' עבור הבריכה
לא קיבלתי עדיין תשובות.
בימים אלו שמעתי שישיבות צביה ותורת החיים (תורת החיים דורשת מכל אברכיה לפנות את ביתם בתקופת בין הזמנים לאחר ט' באב) משכירות חדרים והפכו את מוסדותיהם לבית הארחה בנוסף לבית ההארחה הלא חוקי הקיים ביד בנימין.
אין עיני צרה וממש לא אכפת לי שכמה אנשים יתפרנסו מחגיגות השחיתות, אלא שאיני מצליח להבין מדוע אני אמור לממן את ניקיון ואחזקת היישוב כולל מתקני המשחקים ובריכת השחייה, ומדוע הבריכה שמתוקצבת ע"י המועצה הופכת לבריכה פרטית ולתושבי המקום אין עדיפות על אורחי המוסדות.
לדעתי מחירי הבריכה לתושבי המקום אמורים להיות שונים בצורה דרמטית מאורחי בתי ההארחה השונים ולדעתי הבריכה אמורה להיות פתוחה למספר שעות ביום לתושבי המקום בלבד.
