|
|
| נשלח ב-9/11/2011 15:04 |
 |
| |
לדעתי הנטישות הללו נובעות מכך שבציבור החרדי אין לבחורים/רות קשר רציני עם בני/בנות המין השני עד הארוסין/חתונה, ונופלים לקשר הזה ב"בום" מסחרר אשר לא קל להכילו, ולכן אנשים כאלו בתחילת נישואין מאבדים את הצפון ומתנהגים בצורה אווילית ומגוחכת, נוטשים חברים, לא מתייחסים למשפחה, בטוחים שהם אלו שהמציאו את הזוגיות וכדומה...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2011 15:08 |
|
| |
ומה רע בכך?
אני נותנת את כל הלגיטימציה לזוגות צעירים לבלות ביחד כאוות נפשם.
למה לא? שייהנו!
מה היית ממליצה, שיהיה להם קשרים עם בני המין השני כדי שלא יפלו לזה ב'בום'?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2011 16:04 |
|
| |
המלצתי על כזה דבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2011 19:21 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: |  | | נאמנות לבעל זה אומר שאסור שיהיו לך חברות? |
|
נאמנות לבעל זה אומר שאין זמן לחברות קרובה כמו בתור רווקות, זה אומר שאי אפשר לצאת עם החברה בכל זמן, לכל מקום לכמה זמן שרוצים, אין שיחות עם החברה לתוך הלילה. זה אומר שאת שיחות הנפש עכשיו מנהלים עם הבעל, זה אומר שלהתיעץ על כל מיני דברים- יש את הבעל,
ברור שאפשר לשוחח, להתיעץ, ולצאת עם חברות, אבל זה מוגבל מאד, וגם פחות יש צורך בזה כשיש בעל.
בעיקר מדובר בשנים הראשונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2011 11:08 |
|
| |
| אחת_מהישוב כתב: | | הזכרת לי משפט שחברה אמרה בארושים של חברה:
אין אישה מתה אלא לבעלה.... |
|
מה זאת אומרת, שאין לה חיים אחרים מחוץ לחיי הנישואים?
אני חושב שזה לא נכון, אולי בהתחלה זה ככה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2011 14:54 |
|
| |
| שיר852 כתב: | | ומה רע בכך?
אני נותנת את כל הלגיטימציה לזוגות צעירים לבלות ביחד כאוות נפשם.
למה לא? שייהנו! |
|
איחוליי הכנים שיהנו, אבל כמדומני שמגוחך לשכוח את שאר העולם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2011 20:07 |
|
| |
כתיבה יפה!! תיארת את מה שהרבה בנות מרגישות..
נראה לי שזה לא כ"כ ניתן לשינוי..
חברה שמתחתנת, כמה שהיא תבטיח לך לפני החתונה שתישארו בקשר וכו' וכו' בסוף אחרי החתונה היא נכנסת למרוץ החיים, במיוחד אם היא גם עובדת, היא כבר "שוכחת" אותך (למרות שכשאתן נפגשות היא אומרת שהיא חושבת עליך והכל.. אבל זה לא יכול לחזור לאותה חברות כמו שהיה כשהייתן רווקות...)
למרות כל הקושי צריך להמשיך הלאה.. כי בסוף המחשבות האלו על "נטישה" מזיקות רק לך.. כי לה זה כבר לא משנה, ואת אוכלת את עצמך מבפנים..
תנסי "לשכוח" אותה קצת, עם כל הקושי, וכשיעבור קצת זמן תראי שכבר תתרגלי לעובדה (מניסיון..) ואולי אפילו תצליחי להבין אותה.. בעז"ה כשתתחתני גם בקרוב :)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 22:28 |
|
| |
וואו...כתיבה כלכך מרגשת לא ראיתי כבר הרבה זמן...
ותיארת מצב כלכך נפוץ. אני חוויתי אותו פעמיים ויכולה לומר לך שאחרי שאת עוברת את זה בפעם הראשונה זה מחשל אותך והופך אותך להרבה יותר בוגרת..
מאחלת לך שתרגישי טוב מתוקה....
|
|
|
|
|
