מחוץלקופסא זה מאוד פשוט כמו שכתבה שיר זה עניין של מציאות, הציבור החרדי בנה קבוצות נפרדות אני קורא לזה "שכונת המראה" בה כל אחד רוצה לראות רק את עצמו או מי שהוא בדיוק דומה לו.וגם בשידוכים זה סוג של שמור לי ואשמור לך.אני בחור מישיבה מצוינת ונחשב בחור רציני,וגם משפחתי משפחה טובה ומכובדת,אלא שיש סיבה כלשהי שלא פיללו אבותינו שתווה בעיה.אבל כן,לא להאמין... אז שיר את מבינה שעל פי רוב הכלל שלך נכון,אבל אני לדוגמא בחור טוב,וגם לא סתום ובכל זאת עולה לי מחשבה אולי הייתי יכול למצוא לבד מישהי יותר טובה ממה שמיעדים לי.(אגב אני ממש לא טיפוס שמתחיל עם בחורות-בשום צורה א.אני בישן ולא מחונך לזה ב.אני מפחד על השם שלי) בכל מקרה שיטת השידוכים עובדת דיי טוב למי שהשוק מסביר לו פנים,ומי שנמצא בשוק הראוי ולא בשוק הבהמות או שוק סוף עונה.
משהימיוחדת זה נכון שיותר כיף לכאורה להתאהב ככה ממבט ראשון,ניצנוץ בעניים ולתת פרח.אבל את לא חושבת שהוא רוצה אותך בצורה שטחית?הוא לא אוהב אותך אלא איך שאת נראת(זה גם חשוב אבל לא רק)לעומת זאת בפגישה אם רוצים זה אחרי שמדברים מה שנותן ראיה עמוקה יותר.אם כי הדוגמא של השכן שלך מכיון שאת מכירה אותו זה שונה, הרי מובן מדבריך שגם הוא רוצה אותך, אז כנראה היה כבר שימת לב מרובה. אחד מהסיבות שרציתי לדעת מה אתן/ם חושבים/ת על דרך להכיר,זה מכיון שיש אחת שכל בוקר ביום שלישי יורדת נאה וחסודה לתחנה בשעה 8:30 ואני כל בוקר נוסע ואני רואה אותה...ואומר זאת במילים עדינות היא מוצאת חן בעיני, וחושב לעצמי מה היא היתה מגיבה אם פשוט היינו אומרים מה שבהחלפת המבטים אנחנו מעבירים?אם כי ברגע שאני עושה זאת אני מסתכן בהטבעה של השם שלי. מצד שני אני כועס על עצמי שאני נכנע לתכתיבים שבגללם אולי אני מפספס. וגם העיצה של שיר שאמרה קודם לשלוח משהו אז את מי אני ישלח הרי ממי אני חושש אם לא מהחברים שלי? והתכתיבים לא פעם נכתבים ע"י אלו שמסתכלים על בחורות אף שלא לצורך כמו התיאור הבא שחוויתי פעם לא פעם : אני עומד בתחנה של האוטובוס ואני רואה חרדי שרואים שלא ראה צורת מקלחת זה תקופה- בה שכח הגוף ניקיון מהו.זגוגיות משקפיו הוסיפו עובי במרקם לא מחמיא, פניו כשולי קדרה, וקרחתו מרובה משערותיו בראשו ולהפך בגופו.וכאן עולה לנגד עיני הדין הוי דן את כל האדם לכף זכות ומנסה בכל כוחי להסתכל בו כצדיק פרוש שכל מעינו בתורה ויר"ש, ולא פנויה היתה נפשו להתחבר לגוף הגשמי ולעיין בחומרת צורתו. תוך כדיי העלאת מחשבות זכות אלו נכוות עיני בצורת אשה מתקרבת לרדיוס שלנו, אני מסיט את מבטי בבישנות לכיון אותו פרוש אולי כדיי ללמוד ממעשיו בסיטואציה זו,והנה עיניו תקועות כמסמרות באותה בעלת צורה ממין נקבה ונוקב בה את מבטו, על אף אשר ירחיק צדיק עיניו ממנה שמא יקריב לאיסור יותר ממה שהתורה התירה.מהרהר אני בעניין אולי לילמוד אפשר מאותה צורה,אני מסתכל בה ומערערת עליי רוחי-פרוצה היא בשחצנות לא מידתית כדרך בנות הים.בערב שנכנסתי לאמבטיה כיונתי בדעתי שלא תידבק בי אותה קליפה שנתדבקה באותו מטונף(תרתי משמע). ולא שאני צדיק נסתר,מרובים חטאתי יותר מששיערו אבותי וראו עיני מה שידעתי שלא צריכות הם לראות אבל אף פעם לא שיקרתי את עצמי באיצטלא של צדקות. אז אם הפרישות גדולה כל כך בהחמרה על קוצו של יוד והתחסדות מצטדקת,למה זה שיכול לשרוף אוטובוס בגלל שיש עליו תמונה של פרצוף של אשה,בודק עכשיו את בת מינה בפרטי פרטים? אני לא רוצה להכליל כי הרי בתוך עמי אנוכי יושב,ומאמין אני בדרך התורה בשאיפה למידת הצדקות והחסידות,אבל זה חילול ה' חמור תופעת השחור לבן מבחוץ וצבעוני בתחתונים-וסליחה על הגסות. אני מצטער שאני מאריך במגילות אבל הנושא טעון,וטעון דיון בפרט שזה נושא שקשור להרבה תתי נושאים אחרים.אבל אני יסיים במשהו אופטימי שמצאתי את הנוסחה לבעית הזיוגים ויתכן שבזמן הקרוב יחסית אני אומר זאת ברבים,וזה יוכל לענות גם על הצרכים של מחוץלקופסא.בינתיים נישאר עם הטיזר בלבד.
 |
|
|
