| די88 כתב: |  | את יודעת מה את צריכה לעשות?
את צריכה לדמיין שחברה או אחותך היתה שואלת אותך את השאלה הזאת...האם להישאר עם בחור שרוב הסיכויים לא יתחתן איתן כי הוא לא רוצה לצאת נגד ההורים שלו וכרגע סתם מעביר איתן את הזמן עד שזיווגו האמיתי יגיע?!
מה הייתן עונה להן? |
|
הייתי עונה להם שלמרות זאת אין לי ממש כוח לשנות את המצב וגם כי קצת משעמם לי והוא מפיג נפלא את השעמום... בדברים הכי קטנים, לדוגמא בדרך ללימודים יש לי עם מי לדבר...וזה איכשהו מציל אותי משעמום... כמובן שכיף לי לדבר איתו אבל נראה לי שאני גם חוששת שלא יהיה לי במה להתעסק..... אני אענה להם, שנכון, אתם צודקים שלא יצא לי ממנו כלום...אבל סו וואט? בסדר מובן לי שלא אני ולא הוא רוצים להתחתן אחד עם השני...אבל מצד שני עדיין המצב פוגע בי..אחרת לא הייתי רוצה לשנות את המצב בינינו..... לדוגמא אחרי שאנחנו מתראים אז יש לי איזשהי תחושת ריקנות..תחושה נחותה...תחושה שיותר נותנת לי להרגיש טוב ברגעים שאני איתו אבל אח"כ אני נכנסת לענן של חוסר שפיות....כי הקשר הזה כולו בסתר...ואני חווה איתו כ"כ הרבה דברים ותחושות ופתאום לשנות לדמות אחרת כשאני נכנסת הביתה....התחושה שאני צריכה להחליף את עצמי גורמת לי לכאב רב...אני לא יודעת אם מובן מה שאני מתארת.... בקיצור, הלוואי שאני אתחתן כבר...שאני אוכל לומר לכולם מי הוא הגבר שלי בלי בושה..בלי רצון להסתיר...... אני מקווה שהייתי מובנת...אם לא אז תשאלי או מה שבא לך... טוב אני בדיכאון טוטאלי.... נראה לי אני זקוקה דחוףףף לחיזוק באמונה אחרת אני יוצאת מדעתי ולא רואה את הסוף הטוב קרוב
|