ובאו כולם.. מאת: נוגה רוזן
מתי לאחרונה פגשת 2 בני אדם, ממגזרים שונים לחלוטין מנהלים שיחה זורמת ,מבלי שהמביט מהצד יתהה מה הקשר בין השניים?
לראות את כל גווני הקשת של האוכלוסיה תחת קורת גג אחת מבלי שיראה מוזר או נדיר?
נשמע כמו קמפיין פרסומי?
האמת שממש לא יכולתי שלא להתפעל .
הורגלנו בחברה (הסגורה והשמרנית) שלנו, שלכל מגזר יש את הכללים שלו, שתמיד צריך להישמע להוראות ולהיות זהירים במעשינו, שברור שליטאי ירבה בשיחה עם אדם כמותו החי חיים דומים מאוד לשלו, שיש לו לו"ז כמו שלו, ואם השיחה תתארך עם חסיר גור (לצורך ההמחשה) זה יהיה למטרות ספציפיות בלבד ולא סתם שיחת חולין.
ככה זה.. נוכל לומר שלא, ולמצוא אלף תירוצים והתכחשויות אך הורגלנו להתחבר לאנשים הדומים לנו נקודה.
אז למה אני מספרת את כל זה ומדוע בכלל פתחתי בזה הנושא?
בליל שישי האחרון הוזמנתי (בעלי ואני) למקום מיוחד בשכונת שערי חסד בירושלים. נשמע לנו מקום מעניין, שמגיעים אליו מידי יום חמישי בשעות הערב זמרים חובשי כיפה ועושים שמח, הבנו שמדובר גם במקום שהישיבה בו נעימה ונחמד לצאת שלם לבלות.. אממה? מעורב! שירים! ניגונים לא מתאים.. אך אמרנו שאנחנו חייבים לנסות פעם אחת כי בעלי המקום חברים דיי טובים שלנו ולא נעים! ניתן צ'אנס.
נסענו, אני לא יגיד שהרגשנו שלמים עם עצמנו לגמרי- בפרט בעלי שחזותו דיי מסגירה מאין הוא בא ולאן הוא הולך, חנינו , שינסנו מותניים ועמדנו בפתח..
דבר ראשון שבעלי עשה בעמדנו בכניסה- סקר את הנוכחים (האם יש מישהו דומה לו , האם זה מקום ראוי מספיק, אם חלילה אין הנוכחות שלו במקום מחללת שם שמיים?).
עמדנו שם דקות ספורות אחוזי תדהמה! קיבוץ גליות כזה לא ראיתי בכל 27 שנותיי! ישבו שם חילונים, חוזרים בשאלה, כאלו שענו את התשובה, כאלו שעוד מחפשים אחריה, חובשי כיפות שחורות, לבנות, צבעוניות מה לא?? חסידים, ליטאים.. אפילו דמות דומה למלמד של הבן שלי בחדר הייתה שם.
הסתכלנו אחד על השנייה ושוב על הקהל והתקשינו להאמין לזה המחזה.
במחזה היו 12 נגנים על כלים שונים, כל אחד הביא את כלי הנגינה שלו מהבית, היו שני זמרים ששרו את שיריו של ר' שלויימה קרליבך, קבלת שבת וזמירות..
היו ריקודים סוערים של כל מיני אנשים . (רק גברים כמובן.) הנשים הסתפקו בריקוד בישיבה בעזרת נענוע כתפיים ומחיאת כף. היה אפשר לראות אדם נטול כיפה שר בהתלהבות ורוקד לשירת "שעבס קודש" וחסיד מצטרף אליו בריקוד, ואחד סוחף את השני..
והפלא הגדול שהמחזה המרהיב הזה מתרחש באופן קבוע כל ליל שישי (חמישי בערב)
ברחוב מנורה 8 שכך גם קרוי המקום, בהנהלת סיגל ובעלה המקסים (שמו נשכח ממני) שגם עליהם אפשר לכתוב טור בנפרד,אני בטוחה שבורא עולם נמצא שם מידי שבוע ומחכה שיבואו כמה שיותר, שהמקום לא יכיל את כל הציבור שיגיע- כי זאת אחווה אמיתית, שמחה אמיתית,חיבור יוצא מן הכלל בין מגזרים אנשים ותרבויות שונות, קיבוץ גלויות כזה מרשים שמזכיר לי שאנו בני אותו עם וברור לי שע"י זה משיח ייקח מונית ספיישל ויגאל אותנו .
בקיצור שמרו לכם בזכרון ולכו....
