|
|
| נשלח ב-13/5/2012 11:08 |
|
| |
ענפה, אמנם "אין רומנטיקה בכזו אהבה וזהו הרס עצמי", אבל רק כשנמצאים במקום כזה- מסוגלים להבין.... אישה במצב כזה לא מסוגלת לקבל את הרוע והתעללות מפני בן זוגה, היא אוחזת בתחושה שנדמית לה כאהבה ומתרגמת הכל לטוב... (אני לא אשקר שבתת מודע אכן ניתן להרגיש ולהפנים את המצב כמו שהוא אוביקטיבי) רק ממרחק של זמן ומרחק פיזי מהאדם המתעלל - אפשר לראות את כל המתואר לעיל... ואז מתחילה תקופה של בניה עצמית וחיזוק שלה בעצמה, בכחותיה, של הביטחון העצמי שלה והמון תמיכה של הסובבים בה, באישיות שלה ובמה שהיא שווה- משפחה וחברים. זוהי הדרך להרפאות ולהמשיך הלאה. אין מה להתעלם ממה שקורה לנו ומההרגשות שלנו, לא נכון להדחיק אותם אלא להתמודד ולהתעמת בצורה הנכונה שתיקח אותנו הלאה בשלום, והכל מתוך אמונה שלימה שזה מה שהבורא רצה ומכאן שזה לטובה... ואין מה לעשות- צדק מי שאמר שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר... :) בהצלחה לכל מי שנמצאת, ושעברה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 11:38 |
|
| |
| מעפיל כתב: |  | ככל שזורקים אותו יותר עמוק לתת מודע כך הוא יופיע שוב יותר מפותל ומסובך. אין מנוס מלעבד חוויה עד שהיא הופכת להיות בריאה או לפחות משהו שאפשר להתמודד אתו. ככל שמתעלמים כך המחיר הסופי גודל בהתאם. |
|
מסכימה עם כל מילה....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 17:12 |
|
| |
אחת, יש אפשרות, כפי שכתבת, שהיא תקבל זווית ראייה שונה על הדברים, ממרחק זמן וזה ישפיע על הקשר הבא שהיא תתנסה בו. אני מאמינה שזה תלוי תמיכה מהמערכת הסובבת או טיפול פסיכולוגי או משבר אמיתי שיפקח לה את העיניים. לחילופין זה קורה לרוב, היא תחזור שוב ושוב על אותן "מערכות" יחסים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 17:35 |
|
| |
אם יש לה טראומה, בשניה שהיא תקלוט שנכנסה שוב למערכת יחסים דומה היא תפרוש ממנה בצרחות אימה! (או בדממת אלחוט..) סיס, ברור לך שהדיון הוא על גבך אבל כללי לחלוטין, כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 17:46 |
|
| |
ענפה, התכוונתי שבתוך הסיטואציה קשה לקלוט את חומרתה, ורק ממרחק - ניתן לראות את גודל ההתעללות... קראתי הרבה על נשים שהיו במצבים כאלה והמשיכו על אף ההתעללות, פיזית או רגשית או... (לא זוכרת ממש, יש כמה סוגים) וא"א להבין אותן איך הם לא יוצאות מזה, מתלוננות על המצב (למשטרה נניח)... וזה משום שכשנמצאים בפנים מאמינים באהבה, נתפסים על מחווה קטנה שמוכיחה כביכול את מה שמצפים לקלוט, ולא נותנים לרוע להכנס ללב. זה קשה מידי... רק ממרחק של זמן ומרחק מהאדם המתעלל - משתנה הפרספקטיבה ומתגלית התמונה האמיתית. וזה קשה, וזה כואב, וזה בועט בלב וזה מוריד את הבטחון העצמי וגורם לשנאה עצמית וכו וכו.... ולכן כתבתי שצריך לתת לזמן לעשות את שלו כדי להרגע, ולהתחזק נפשית ורגשית... ולהתמך ע"י הסביבה וכו וכו.... ואני מאד מקווה שטעות אחת לא תגרור בעקבותיה מסע של טעויות בכינון יחסים...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 18:49 |
|
| |
מזדהה עם כל מילה. קראתי את זה לעצמי בלשון זכר, כן כן.. גם בנות מסוגלות לפגוע בגברים, גם לנו יש לב שמסוגל להיפגע ולהישבר. ומי שעשתה את זה, שתשלם. ושלא תשלח קבלה, כי לא אהיה שם בישבילה בפעם הבאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2012 23:06 |
|
| |
טעות אחת בהחלט יכולה לגרור בעקבותיה מסע של טעויות בכינון יחסים... ע"י הפקת לקחים שגויה(או אי...), עלולה לגרום לחזור שוב ושוב לאותו מערכת יחסים ולא מרצון אלא מתת מודע... ולכן טוב לעבד את המקרה ולדאוג להוביל אותו למסקנות רצויות , וכמנוף לבניה עצמית והעצמתה. אח"כ קשה לתקן את הנזק. מה שברור שמבין השורות ניתן לראות הרבה הרס עצמי ושנאה.זה ממש לא בריא לנפש כך לשקוע. וחבל.
|
|
|
|
|