הרבנות - הכשר טוב ?

מחדל כשרות חמור

יש משחטה גדולה שכשרויות מהודרות מפורסמות מבצעות שם את שחיטת העופות.

בשבוע יש 20 משמרות שחיטה, מתוכן בערך 8 של השחיטות השונות המהודרות, במגוון שיטות של כל העדות, הן נקראות בשם כללי "חלק". והשאר בערך 12 של הרבנות, זה עופות זולים יותר והצריכה שלהם בארץ גבוהה הרבה יותר, בעיקר למוסדות ומלונות, אפילו לא דתיים כולם נזקקים לתעודת כשרות של הרבנות. השם של זה "כשר".

[אין משחטה ששוחטים בה רק מהדרין חלק גלאט וכדומה, כי להיכן יעבירו את הבלאי? כל משחטה משרתת גם רבנות, כדי לצמצם נזקים... מה שלא טוב למהדרין, אמור להיבדק על ידי משגיחי הרבנות אם זה עונה על דרישותיהם]

מה שטרף לגמרי – נמכר לשוק הערבי, עופות אלו שכל הכשרויות מורידות מהליין ופוסלות נקרא "טרף".

המשחטה היא היצרנית והיא המשווקת [בחברות בת, או חברות קש] למעשה היא מרוויחה על כל עוף שיצא  "חלק" בערך 20 שקל. ועל עוף שיצא "כשר" מרוויחה 15 שקל. ועל עוף "טרף" רק 5 שקל. זה מיזעור נזקים כי העוף החי עולה יותר.

מובן מאליו שהאינטרס של המשחטה הוא שכמה שיותר עופות יהיו "חלק".

הכשרויות המהודרות בודקות כל עוף אחרי שחיטתו בדיקות כשרות רבות ומורכבות, בימים כתיקונם בערך 80% - 90% העופות הנשחטים עוברים לשיווק "חלק", והיתר מוצאים מסרט היצור החוצה ע"י המשגיחים לשני ארגזי פלסטיק. [ימים שלא כתיקונם, יתכן שרק 20% יהיו "חלק" והיתר יזרק לכיוון הכשר והטרף].

ארגז אחד בצבע מסויים ל"כשר". זה אומר שהמשגיחים של ה"חלק" החליטו שזה לא מתאים להם ברמת הכשרות, אבל לא בטוח "טרף". ואת הארגז הזה אמורים המשגיחים של הרבנות לבדוק ולמיין.

ארגז שני בצבע מסויים אחר ל"טרף".

בשחיטת מהדרין מסויימת הכלל של המשגיח העומד על המסוע לבדוק את העופות, הוא כזה: אם העוף מהודר, הוא נוסע הלאה לייצור בשלמותו, אם הוא ככה-ככה מוריד לו המשגיח רגל אחת, לסימן שבסוף המסוע צריך להשליכו ל"כשר". ואם הוא לגמרי טרף מוריד לו המשגיח את 2 הרגליים.

בסוף המסוע עומד פועל ערבי ומעביר את העופות לפי הכללים, את אלו שממשיכים למסוע הבא ליצור של המהדרין, ואת אלו שמושלכים ל"כשר", ואת אלו שמושלכים ל"טרף".

המשגיחים של המהדרין שמו לב, זה עידן ועידנים, שעל גבי הערבי שמוריד את העופות לארגזים – אין כל השגחה על מה שהוא מוריד ולאן הוא מוריד, לא על כך שעוף טרף יגיע לארגז המיועד לטרף! ולא על העוף הכשר שאינו מתערב בהמשך בטריפות, וגם לא ממיינים בכלל את ה"כשר". הכל עובר לשיווק "בהשגחת הרבנות".

באותה משחטה שעליה הסיפור דנן, יש משגיח אחד!! של הרבנות על כל המשחטה [לשם השוואה, בכל משמרת של עופות המהדרין למיניהם יש בין 5 ל-10 משגיחים למשמרת בודדת]. דהיינו על כל העופות שהם מלכתחילה בהשגחת הרבנות, וגם על כל שאר העופות שנזרקות משאר המשמרות שבהן יש שחיטות מהדרין.

מה שאומר, בהכרח, שהמשגיח לא!! נוכח בפועל בכל הזמנים, ובכל המקומות באותו זמן.

ואכן הערבי מערבב את העופות הנזרקים, מפחית מה"טרף" ומוסיף ל"כשר". הוא עובד של המשחטה וממלא את תפקידו כרצון בעליו.

אציין שבעלי המשחטה הוא לא אדם כופר, ולא חילוני סתם. הוא אדם מסורתי!! הוא מקפיד לאכול רק כשר, וכשהתארח אצל העובדים הערבים שלו [שמחות או אבל ל"ע] לא נוגע שם באוכל!! הוא אפילו הולך על ילדיו בכל שישי בערב לבית כנסת ומפצחים שם גרעינים, ולא חוזרים הביתה לעשות קידוש עד שנגמר הזמן שכל המסורתיים רגילים לשבת בבית כנסת לפצח גרעינים! [הכוונה שהולכים הביתה מתי שהחזן גמר, אבל זה לא במושגים שלהם].

לכן הוא לא דורש מהערבי להכניס את כל ה"טרף" ל"כשר". אלא רק אם יש יותר מדי עופות ב"טרף" במשמרות של לפני הצהריים – אז במשמרות של אחרי הצהריים מעבירים את כל ה"טרף" לכשר.

כאמור, האינטרס של בעל המשחטה הוא שיהיו יותר עופות במהודרים – ב"חלק". ואם ראשי ועדות הכשרות [הבדצי"ם, כפי שהם מכונים] לא יפקחו עין על ערביי המשחטה – ידחפו להם עוד ועוד עופות שלא הוכשרו ע"י המשגיחים.

בשביל זה יש "שבע עיניים" של משגיחי כשרות. חוץ מהרבנות.

וחוץ מ... לא אנקוב בשם, אבל שחיטה מאוד (!) מקובלת בציבורים רחבים ביותר, שיש להם המון הידורי כשרות מעניינים, לא שמים משגיחים מספיק ממולחים במקום הקריטי הזה, ובעיני ראיתי איך ערבי יוצא עם ארגזים מלאים מגשיות עטופים בניילון נצמד של עופות טריים, מהמקרר של ה"כשר" [שהוא יכול להיות גם לא כשר בכלל, כמתואר], כשאין עליהם שום תווית. שום חותמת ושום פירמה, ריק לגמרי, ופוזל לכל הכיוונים שאף אחד לא עומד בדרך ומתפלח לתוך המקרר של השחיטה ה"חלק" ההיא, וממלא על המגשיות מדבקות של ה"חלק"!!

אמרתי את זה למשגיח של השחיטה ההיא, שנעדר ממש לדקות ספורות, מה שקרה כשלא היה נוכח. הוא חקר את הערבי, והוא הסביר שבכלל לא הכניס רק הוציא, כלומר החזיר והכל בסדר... וזה הספיק למשגיח הזה.

בשבועות האחרונים התחלפו גברי ברבנות הראשית [זה קשור לבחירות לרה"ר שאירעו לא מזמן, אח"כ רבנים ממנים ג'ובים נוספים לפי ראות עיניהם]. כתוצאה מזה פוטר "המשגיח היחיד של הכשר" באותה משחטה, והרבנות מינתה משגיח אחר.

המפוטר תבע את המשחטה.

בכתב התביעה נטען שהוא בתור עובד של המשחטה, צריך להמשיך או לקבל ממנה פיצויי פיטורין.

המשחטה טענה שאין לה יחסי עובד ומעביד עם המשגיח, היא מעסיקה לפי הוראות הרבנות, והרבנות החליפה משגיח.

בכתב ההגנה נטען שמי שאמור להיות נתבע לפיצויים או להמשך עבודה זה הרבנות, הם המעסיק היחיד. אמנם השכר הגיע מהמשחטה אבל אין מסמך מחייב בין המשגיח למשחטה, מה שמחייב זה המסמך שבין המשחטה לרבנות – כלומר הרבנות היא המעביד.

אתא ובא הדיון בתביעה.

המשגיח המפוטר [שבתמימות או בורות הגדיר את עבודתו "להכשיר את הטריפות"] טען שהוא קיבל תוספות תשלום מהמשחטה על הימים והשעות שלא יהיה נוכח! כאשר לפי ההסכם שלו עם הרבנות קיבל רק על הזמן שיהיה נוכח בפועל. ואכן כמעט לא היה נוכח, ובזה היה עובד של המשחטה ולא של הרבנות!!!

פסק דין טרם ניתן.

מה דעתכם, מי צודק בתביעה???

תמצית כל האריכות בקצרה:

עקב סכסוך פיטורי משגיח במשחטה – חשף המפוטר את שיטת העבודה: המשגיח של הרבנות מקבל מבעלי המשחטה משכורת שמנה על המשמרות שאינו בא לעבודה ואינו משגיח, ובזמן זה הפועלים מעבירים בחופשיות ארגזי עופות שסומנו כטרפות לשיווק שבהשגחת הרבנות!!!

ועוד, בשחיטות של השגחת הרבנות הרגילה [לא מהדרין] אין בכלל נוכחות של משגיח!!!

ועוד, בעל המשחטה ופועליו הערבים מנסים כל הזמן בשיטתיות "להשתיל" עופות מהארגזים של הטרפות, לתוך המקרר של העופות המהודרים, וקורה שמצליחים!

ומי אוכל את זה? אנחנו!!!