חרדית, בת 32, רווקה. ושלא תעזו לרחם עליה


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 סך הכל 3 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-25/12/2012 00:43

שמעתי את גוונם של הדברים והבנתי הרבה מילים שטרם נכתבו (ואולי לא יכתבו לעולם) אבל באמת מיותר להרחיב.

תוקן על ידי נערתהבזק ב- 25/12/2012 00:45:42

נשלח ב-25/12/2012 00:53

אני דווקא נשארתי עם סימני שאלה.
אם מישהי כבר כותבת בלוג אז שתשתף קצת.

נשלח ב-25/12/2012 11:16

אני מצטרפת לכל מילה ותחושה של הכותבת (הרווקה)
ידוע לכל, שאף אחד לא יכול להרגיש מה שהשני עובר, בלי שיהיה במקום שלו.
אני כבר עברתי את הגיל שלה בכמה שנים ועברתי הרבה בחיי השידוכים ובכלל.
לאנשים קל מאד לשפוט ולתת דעות ועצות ומה לא, אבל לעולם לא ינסו להבין ולהכנס לחיים האמיתיים שאנחנו עוברים.
לא חכמה לגחך ולומר לנו תתפשרו ותוותרו ואל תחפשו תשומת לב, לא!!
כל מה שרצינו, זה רק לבנות בית ולהקים משפחה! וזה שאותו אחד עדיין לא הגיע, זה, כי כך הקב"ה רוצה!!
אני כ"כ אוהבת את האנשים שבאים ואומרים לי להתפשר ולשנות דעות ולהתחתן עם כל עובר וחש, העיקר להתחתן!!
אז מה, בגלל שהקב"ה רצה ונשארתי עדיין רווקה בגיל מתבגר, אז אני צריכה להתחתן עם כל סוג ג' והעיקר להתחתן?!
אל תסתכלו על הרווקות המבוגרות כמסכנות, כי זה לא נכון!! יש לי חיים יפים ואני נהנית בהם בכל רגע ומצב ויודעת לנצל אותם כיאות! אני מאושרת בחיי ומחייכת לעולם ומפרגנת לכולם והולכת לחתונות של צעירות ממני בהרבה שנים ושמחה מכל ליבי בשמחת כולם ומעדיפה שלא יכנסו לחיי הפרטיים והאישיים עם עצות אחיתופל וכו'.
אני רוצה להתחתן ואפילו מאד!! לא חושבת ש'זרקתי' פעם בחור או איזו הצעת שידוך סתם. אני חושבת שמגיע לי ואני ראויה למשהו טוב וגם אם הגעתי לגיל המתבגר הזה, אין סיבה שאתחתן נישואי חוסר ברירה.
זו דעתי ומחזקת ומחבקת את כותבת הפוסט ומבינה את ליבה מאד!!

נשלח ב-25/12/2012 11:33

only1day כתב:
יש לי חיים יפים ואני נהנית בהם בכל רגע ומצב

באמת? קשה לי להאמין שלא עוברים עלייך רגעים בהם את משתוקקת לבעל שיקשיב, ידבר וסתם שיהיה לצידך.
האם לא היית מעולם במצבים של דכדוך בגלל היותך רווקה מתבגרת?? קשה לי להאמין שכך הדבר..

אמת, לא צריך לרחם על רווקות מתבגרות, גם להן יש חיים וימיהן די עמוסים וחנוקים. אבל מפה ועד להצהיר בפירוש שאת נהנת מזה שאת רווקה?? מוזר מוזר מוזר!!!

נשלח ב-25/12/2012 11:38

טיע,
לא הבנת אותי נכון כנראה.
ברור שהיו לי לא מעט ימים קשים וכאובים ודמעות ועצוב בלב ועוד ועוד.. ולא מעט מצבים, שאת מחפשת את החצי שני לידך שיקשיב ויחבק. אבל למדתי להשתדל גם בימים הקשים לראות נקודות של אור ולהנות מכל מה שרק אפשר, כדי לא לשקוע ולאבד את הכוחות.
ואני באמת נהנית כמה שיותר מהחיים, כי בעז"ה אחרי שאתחתן, יהיו הרבה דברים שכבר לא אוכל לעשות כמו שאני נהנית בחיי הרווקות והחופשיות.

נשלח ב-25/12/2012 11:38

טיע כתב:

נשלח ב-25/12/2012 11:46

הכל תלוי תמיד, באיזה מבט את מסתכלת על החיים שלך. גם כרווקה מתבגרת.

אם את 'ממסכנת' את עצמך, את תמיד החיים יהיו עצובים וקשים..

נשלח ב-25/12/2012 17:25

אונלי, אם 5% מהכוח שאת משקיעה להיות מאושרת במצבך הלא קל היית משקיעה בלהיות מאושרת עם בחור שלדעתך לא מתאים לך ולא ברמה שלך, היית גם נשואה וגם הרבה יותר מאושרת.

תוקן על ידי מעפיל ב- 25/12/2012 17:37:13

נשלח ב-25/12/2012 17:36

מעפיל, כל עוד לא שמעת ממנה מה היה כל סיפור עם כל בחור ולמה לא מתאים, (במקרה שהיא הורידה, כי לפעמים הצד השני הוא המוריד..) אין לך את הזכות לומר לה את הנ"ל...
זה ניסיון קשה, ולא צריך להעמיס עליה מעבר. יש לה מספיק אנשים שקרובים אליה ואותה בעצמה שמן הסתם לא גומרים לאמר לה את זה.