בס"ד לפעמים יש הפתעות בשידוכים, אבל הן לא רבות ועד שהן מגיעות לרוב הם רק מאכזבות. סוג של- בבירורים דובר על בחורה מאוד יפה, רזה כמו מקל, חכמה כמו איינשטיין וטובת לב כמו אשתו של הרב אלישיב ע"ה. אתה מתייצב בלובי של המלון אחרי שהוצאת את העניבה מהכיס של החליפה וענבת אותה כמו שצריך, ותר אחר מלכת חלומותיך המובטחת, דא עקר, ממתינה בלובי בחורה אחת ויחידה שרחוקה מלהיות יפה ורחוקה כמטווחי קשת מלהיות רזה. אתה ממתין שתי דקות אחר החיפוש ובחורה נוספת נראית באופק. היא מוצאת חן בעינייך- יפה מאוד, גם רזה ויש לה חיוך שובה לב על הפנים. אתה בטוח שזו היא, מלביש על פניך ארשת של ביטחון (מעושה) ושואל: "רחל?" והיא בביטחון אמיתי אומרת לך: "לא!" אתה מאוד מתאכזב וכמעט פולט: "אולי בכל זאת..." אבל אתה מבין שגם בכל זאת, השם שלה איננו רחל... באין ברירה אתה ניגש אל הממתינה השמנה ושואל בחשש: "רחל?" והיא בשיא הביטחון אומרת: "כן!" ומחייכת חיוך לא ברור, אתה דיי בהלם וכמעט נפלט לך "בטוחה?..." אבל אתה חושב שזה יעליב וברגע האחרון עוצר את עצמך ומגמגם: "אוקיי..." אתה מוצא מקום מוצנע להעביר אתו את השעה הבאה, ושאול אותה אם זה מוצא חן בעיניי, היא אומרת שכן ואתם מתיישבים. אחרי חמש דקות שהיא מספרת לך כמה חברות יש לה ושלכולם היא עוזרת בלימודים וסתם בחיים כי ממילא היא מקבלת תמיד מאות ולא כלכך צריכה להשקיע ויש לה מלא זמן, אתה גם מבין שהיא טיפשה ולא מבין מה הקשר בין מה ששמעת בבירורים לבין המציאות... לרוב דווקא ההפתעות האלו לא קורות לי ואיכשהו יש לי תמיד הרגשה די נכונה על ההצעה ומה סיכוי ההתאמה ואם שווה לצפות. הדוגמה שתוארה לעיל לא באמת קרתה לי, כתבתי אותה כי אני רוצה לערוך סקר קטן לחברי הפורום: כמה ההרגשה שלכם/ן לפני הפגישה נכונה על המוצע/ת ומשקפת את המציאות? בתודה מראש לכל העונים והעונות:)
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
| 
