רשת ממלכתית חרדית, הזדמנות, או כשלון ידוע מראש?

אני חושב שרשת ממלכתית סותרת את כל מהות החינוך החרדי.
החינוך החרדי הוא "ואל תביאנו לידי ניסיון", אל תקנה אייפון כדי שלא תהיה לך גישה לאינטרנט ולחשבון הבנק, כדי שלא תגלוש אחרי זה למקומות אחרים.

מוסד חינוך שמקבל את כולם - מכניס מראש תפוחים רקובים תוך ניסיון להתמודד איתם, התוצאות? עגומות.
החינוך הממלכתי כשל. אף הממלכתי דתי כשל ולכן קמו שם רשתות כמו נועם ועוד.

על כן אנו מתפללים כל יום: "ואל תביאנו לידי ניסיון"...

השאלה  היא מה יקרא "חרדי", דהיינו איזו מסננת תהא לחינוך זה.

בכדי שחינוך יקרא חרדי ולא דתי יהא צורך בגדרים.
נראה אלו גדרים יהיו ונבין האם יש סיכוי לרשת זו.

נ.ב. הדרך להצלחה תעבור בדרך כלל דרך שכר לימוד מסובסד למי שזה רלוונטי עבורו ואי אפליה. נראה שמבחינת לימודי ליבה יגיע שלב של קנאת סופרים...