מכתב ,אל האמא הפולנייה והאהובה...

לפעמים הדאגה שלך מחממת לב...
אך לפעמים גורמת לחמימות במוח....
אני באמת אוהב אותך ,את האוכל שלך, את הדאגה שלך
אני באמת מרגיש, שאין בעולם אהבה כמו אהבה שלך אמא.
את הסמל, לאידישע מאמע בשבילי..
עד שאתחתן, כל שבת לך אני שר אשת חייל!
עד לשידוכים!!!
מי מתאימה ומי לא כאן אני מחליט!!
כאילו מה לא מובן? יש לי דעה, אני כבר לא אותו הילד הקטן ,שהחתלת ולקחת לגן..
למה לאיזו ישיבה ,או איזה מסכת ללמוד, את מבינה שאת לא מבינה!!
ורק בשידוכים ,את קוראת בשמות, בעלת רוח הקודש, חוכמת הפרצוף ,וגם פסיכולוגית....
אין לה כסף?ה יעזור, גם ממכם לא אדרוש לתת!!
אין לה ייחוס?היא מיוחסת לאבות הקדושים ,זה מספיק לי!!!
עדה? חוג? אתם עדיין חיים במעברות ?
היא לא יפה בשבילך!! נו באמת אני מתחתן איתה או את?
היא מתאימה לי ,אני מרגיש טוב איתה נקודה!!
האופי שלה המידות והיראת שמיים החיבור הזורם..
יותר חשוב לי..
מ...אם נגור בשכירות, או בבית משלנו
מ...אם סבא שלה היה ראש ישיבה, או בעל נגרייה
מ...אם אצל ההורים שלה בליל שבת, יהיה חריימה או גפילטע{למרות שאעדיף חריימה}
למה את לא מבינה את זה?
אני לא מתחתן עם נתונים, אני מתחתן עם אשה!!!
בציפייה להבנה בהקדם..
טום

בסד

כתיבה יפה...
נשמע שאתה סובל אה?
ת'אמת שגם אמא שלי פולנייה לא קטנה בקטע הזה...