קודש וחול - הרב ליכטנשטיין ואנחנו

לפני כשבועיים הלך לעולמו הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, ראש ישיבת הר עציון. לא הכרתי את האיש, אבל קראתי את ספרו 'באור פניך יהלכון' (מומלץ בחום) וקראתי לא מעט על דמותו.

יש לי הרגשה שהרב ליכטנשטיין הציע גישה שיכולה לעזור ללא מעט מאתנו, ואנסה לכתוב עליה כאן במילים ספורות.

אנחנו רגילים, ובצדק לדעתי, לחלק את העולם לקודש וחול. יש ספרים קדושים וספרים 'חוליים', יש מקומות קדושים וכאלה שלא, יש ימים קדושים וימי חול, יש מקומות קדושים ומקומות 'רגילים', יש עיסוקים קדושים ועיסוקי חולין.

מי שלא חי רק בתחומי הקודש, ועוסק – לא כמשהו טכני אלא כחלק מאישיותו - גם בתחומי החול, מסתובב לעיתים בתחושה של 'חציו זכאי וחציו חייב', כלומר, יש בו חלק בעל ערך (הלימוד, התפילה, המצוות) וחלק חסר ערך (העבודה, החברה, תחומי התעניינות שונים וכו').

הרגשה זו מציקה לפעמים. האם אכן כל מה שאנחנו עושים מחוץ לתחומי הקודש הוא חסר ערך?

יש כאלו שמנסים לפתור את הבעיה על ידי שכנוע שגם החול הוא בעצם קודש. בדרך כלל הם אלו שגם יאמרו שבכל חילוני יש אמונה פנימית נסתרת, שבמדינה חילונית יש קדושה עליונה וכדומה. מה לעשות, אותי זה לא משכנע. ההבחנה בין קודש לחול קיימת וניצבת בתוך הלב בעוצמה רבה.

הרב ליכטנשטיין, שהיה תלמיד חכם גדול, ירא שמים מרבים, צדיק ועניו, לא ניסה לטעון שגם החול הוא קודש. להיפך, הוא הבחין היטב בין קודש לחול.

ויחד עם זה, ומתוך יראת שמים צרופה וכנה, הוא סבר שיש ערך גם לחול. הוא היה ד"ר לספרות אנגלית (נשמע לי משעמם להחריד) ולא ניסה לטעון שתחום ההתעניינות הזה יש בו קודש כלשהו.

התחושה שלי כלפי הגישה שלו היא שהוא ראה את העולם, ואת האדם, כמו מבנה בעל שתי קומות. קומה של חולין שעל גביה, ודווקא על גביה, נבנית קומה של קודש. כדי שהקומה של הקודש תהיה יציבה, גם קומת החולין צריכה להיות יציבה היטב.

זו גישה מפתיעה, לא מקובלת במחוזותינו, וגם חשודה. אבל הרב ליכטנשטיין שהיה תלמיד חכם גדול וירא שמים מאוד, האמין בה.

אולי גם אנחנו ננסה להאמין בה?

הקודש והחול

תוקן על ידי חזקואמץ ב- 07/05/2015 21:36:36