|
|
| נשלח ב-31/8/2015 07:06 |
 |
| |
יָדֵינוּ שָׁפְכוּ אֶת-הַדָּם הַזֶּה, וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ.
אמש נטל את נפשו הורה לילדה קטנה שלא התקבלה לכיתה א' ב"בית יעקב" במקום מגוריו, ליבו ודעתו לא עמדו בפני הקושי הגדול הזה. שום דבר איננו יכול להצדיק מעשה כה נורא של איבוד עצמו לדעת, אולם ללא ספק זוהי עדות לחומרת הפגיעה ואבדן העשתונות הכרוכה בתהליך הקבלה והמיון של בנים ובנות נערים ונערות אשר כל מבוקשם הוא לחבוש את ספסלי הלימודים במוסדות החינוך. הכתובת הנוראה הזו רשומה על הקיר כבר שנים רבות, הררי מילים כבר נאמרו ונכתבו בכל דרך שהיא, ואין מי שיאמר למלאך המשחית הרף. תילי תלים של הסברים ניתנים על ההצדקה במיון כזה או תקנון כלשהו או בכל מהלך סלקטיבי, אולם שיעור המשפחות והנשמות הנפגעות בכל שנה נמצא בעליה מתמדת והזעקה עולה עד לשמיים. הגיעה העת לומר "די!!!", לא יתכן שבשם חינוך בנינו ובנותינו, נפגע בכבודם בנשמתם ברוחניותם ובחייהם של משפחות ונערים שכל חפצם הוא לחנך את ילדיהם וילדותיהם בדרך ישראל סבא. כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-פָּדִיתָ, ה', וְאַל-תִּתֵּן דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וְנִכַּפֵּר לָהֶם, הַדָּם.
מה עושים על מנת למנוע את המשך הזוועה?
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 08:49 |
|
| |
פשוט מאוד
כאשר יש קבוצה בכדי גודל של כיתה (והיו מצבים כאלה) לפנות לנועם שיפתחו כתה חרדית.
בשנה הראשונה זו תהיה כיתה אחת. בשנה השלישית תהיינה 3 כיתות במחזור.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 10:03 |
|
| |
ת"ט
נועם? גדול המחטיאו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 10:20 |
|
| |
כתה חרדית. ואם לא תהיינה 3 כתות זה בגלל שהחרדים יתעשתו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 18:06 |
|
| |
יש ראיות לעלילת הדם הזאת או שיש כאן משאלות לב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 22:14 |
|
| |
| שותף כתב: |  | | יש ראיות לעלילת הדם הזאת או שיש כאן משאלות לב ?
|
|
מהי "עלילת הדם" שראית כאן? ומה עלולה להיות כאן "משאלת לב"?
העובדה שאדם ממחננו נטל אתמול את חייו היא ברורה, כך גם העובדה שבתו שתחי' לא התקבלה לבית הספר "בית יעקב" שאליו הוא ביקש לרשום אותה ושהוא פנה בנידון לגורמים האחראים במשרד החינוך איננה מוטלת בספק. האם זה היה המניע למעשה הנורא? לא נוכל כנראה לעולם לדעת, אבל ניתן לשער ולקבוע שיש "רגליים לדבר". האם ניתן לקבוע בשל כך שההחלטה לא לקבל את הילדה הייתה שגויה? ברור שלא. אבל כשקורה מקרה כה נורא, זוהי הזדמנות לזעוק על העוול הגדול הידוע לכל, שנעשה לעשרות אלפי הורים בתהליכי הרישום למוסדות החינוך.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2015 23:14 |
|
| |
נו, אז אם אתה מודה ש"לא נוכל לדעת" אז מנין ה"רגליים לדבר" ? ההגיון שלי אומר שאדם לא נוקט צעד דרסטי חד כיווני כזה בשביל סיבות כאלה (האם מצאת לזה תקדים ?). מצאנו אנשים מתאבדים כדי למנוע מעצמם הסתבכויות ממוניות או גופניות, זה כיוון יותר הגיוני. ראיתי תגובות של אנשי המקום שהכירוהו שטוענות דברים מעין אלה. אני מעדיף להישאר עם ההגיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2015 08:55 |
|
| |
שותף
אתה כמובן אמור לחשוב על פי ההיגיון שלך, רק כדאי שתכיר בכך שהעובדה שישנם אנשים שמגיעים למסקנה הפוכה משלך איננה מוכיחה שהם פועלים בחוסר היגיון, פשוט ההיגיון שלהם הביא אותם למסקנה שונה.
לגופו של עניין, הרבה מאוד מקרי התאבדויות נובעות מתחושת עלבון דחייה ובושה שהאדם מתקשה לשאת אותם, הסתבכות רגשית היא הרבה פעמים חמורה יותר מהסתבכות ממונית או גופנית. לא לחינם אמרו חז"ל "כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים" (בבא מציעא נח,ב)
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2015 10:45 |
|
| |
לזה בדיוק התכוונתי ב"משאלות לב" שהזכרתי לעיל. יש בכם כעס מוצדק על תופעה אחת (אפליית ילדים במוסדות החינוך) ואתם משליכים עליה אירועים נוספים שלא בהכרח שייכים לעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2015 09:40 |
|
| |
מעניין לעניין באותו עניין
לפני כחצי שנה ביקרתי בביתם של ידידים בניו-יורק (מבני משפחתו של ה"סטייפלר"), שם שמעתי את המעשה דלהלן (יתכן שאינני מדייק). ראש ישיבת "תפארת ציון" בבני ברק החליט להרחיק תלמיד מהישיבה (כמדומני בעוון חילול שבת), כשנודע הדבר ל"חזון איש" הוא הביע את דעתו שיש להחזיר את התלמיד לישיבה, אולם ראש הישיבה עמד בדעתו והודיע שאם התלמיד ישוב לישיבה הוא יפסיק ללמד בה, החזו"א הציע שהוא יבוא ללמד בישיבה במקום ראש הישיבה והוא אכן מסר במשך שבוע שיעור לתלמידי הישיבה. לאחר שבוע הגיע ראש הישיבה לחזו"א וטען שהוא מקפח את פרנסתו, השיב לו על כך החזו"א: הרחקת תלמיד מהישיבה היא בבחינת "דיני נפשות" ועליהם שנינו "דיני נפשות בעשרים ושלושה" (סנהדרין לב,א), פרנסתך היא בבחינת "דיני ממונות" ועליהם נאמר "דיני ממונות בשלשה, ואם היה מומחה לרבים – דן אפילו יחידי" (סנהדרין ד,ב). קיבל עליו ראש הישיבה את הדין, החזיר את התלמיד לישיבתו ושב למשרתו. _________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2015 16:20 |
|
| |
סליחה על החריפות,
אבל אני חש בגועל,
למשמע כאלו סיפורים,
שאדם יכול לקחת על עצמו,
הריסת עתיד של בחור,
כביכול למען-"עיקרון",
אבל כשזה נוגע לפרנסה שלו,
פתאום, אסור לקפח אותה...
האם למישהו יש, בכל זאת, איזה שהוא לימוד זכות עליו??
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 02/09/2015 16:22:30
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2015 23:31 |
|
| |
כף הזכות פשוטה מאד: בחור מחלל שבת (מרצונו החופשי) עלול לקלקל בחורים נוספים ששלחו אותם ללמוד ולא להסתבך בשטויות. המחאה שלו מוצדקת לחלוטין. ולמה שיאבד את פרנסתו על ידי זה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2015 22:52 |
|
| |
לפי איך שהבנתי ממך,
אתה תופס את-זה-כאילו עיקרון רוחני,
הוא זה שהנחה את ראש הישיבה,
[ולא אינטרסים של כבוד הישיבה, וכדומה]
וכאן לשאלתי
אתה באמת חושב,
שהוא חשב שהוא יותר חכם מהחזון-איש??
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2015 09:51 |
|
| |
הוא חשב שעם כל הכבוד הראוי הוא עדיין מכיר את הבחור ותחבולותיו טוב יותר מאשר הרב הגדול שרואה את הבעיה באופן כללי יותר. ודאי שטעה בשיקול דעתו, אבל למה מיד צריך לחפש כף חובה ולהאשים בשיקולי כבוד וכו' ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2015 00:32 |
|
| |
| שותף כתב: | | | הוא חשב שעם כל הכבוד הראוי הוא עדיין מכיר את הבחור ותחבולותיו טוב יותר מאשר הרב הגדול שרואה את הבעיה באופן כללי יותר. ודאי שטעה בשיקול דעתו, אבל למה מיד צריך לחפש כף חובה ולהאשים בשיקולי כבוד וכו' ? |
|
למסגר ולתלות!!
המסמר האחרון בארון הקבורה של החרדיות, מבחינת האובססיה של הצייטנות לגדויילים וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2015 08:20 |
|
| |
ארון הקבורה הוא של אובדן האמונה התמימה והטבעית שיש גם אנשים טובים בעולם ולא רק נוכלים חילוניים .רודפי כבוד
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
