אדר של עצובים
בס"ד
חודש אדר, פיגועים, תאונות, גופות, פצועים... ואני תולה לי בחדר הרבה הרבה ליצנים... ליצן אחד מחייך חיוך ענק, מידי ענק אפילו. ליצן נוסף מהורהר מעט. אולי מחייך בכאילו. ואני ממשיכה לתלות וכותבת "משנכנס אדר מרבים בשמחה" אבל יש בשורות רעות ובוכים, כי כולנו משפחה...
ואז מגיעה חברה בריצה וצורחת "רבקי כלההההההההההההה" ופתאום שירת "עוד ישמע" מהדהדת בחלל ומשכחת את הכאב על אותו החלל
ושוב בוכים, ושוב צוחקים, מעניין ממה מורכבים החיים.
|
|