הזוגיות שלי נהייתה עניין ציבורי

מגיל מסוים, נעלמת זכות הדיבור של הנאשם.
איכשהוא, לא יודעת איך, כולם יודעים מה טוב בשבילי.
כשפניתי לשדכן שמכיר, הוא ניסה ברוב חכמתו לשנות את דעתי על מי כדאי לי לחפש. שמעי, לומד לא מתאים לך. קחי עובד, יש לי מישהו. שמעי, תשני איך שאת מתלבשת, מה שאת עושה זה לא טוב. 
חומר ביד היוצר... ממתי שדכנים קיבלו ראש כל כך גבוה?

כולם יודעים מה טוב בשבילי,
אפילו אם לא פגשתי אנשים אלו מעולם.
שדכנית מתחילה, בת עשרים ומשהו התקשרה אלי. יש לי את הבחוררררר בשבילךךךךךךך!!!!
מי את, מה את, מאיפה את מכירה אותי, מאיפה יש לך את המספר שלי, מאיפה לך שהוא מתאים?
עזבי, לא חשוב. ספרי לי הכל עלייך ומה את מחפשת בחיים ומיהו גבר חלומותייך. לא משנה שכבר קבעתי לך שאת יוצאת עם הרנדומאלי התורן, ספרי, ספרי.

רק לי לא נעים לשתף זרה מוחלטת על דברים שכאלה? 

אין דבר יותר חופר מזה. אני ממש מזדהה.
האמת, כששואלים אותי 'מה את מחפשת?' אני פשוט עונה: 'מישהו עם כסף'. 
ואז החופר/ת התורן/ית מרימים גבה ומאבדים את העשתונות נוכח החיוך החם והרחב שלי. 
באמת שאני מאחלת לך שתצאי בקרוב מאד מה'שוק' וכל זה יהיה כמו חלום רחוק..

רציף, כל אחד בטוח שהוא נראה מעולה... לא תמיד זה המצב ;)
השדכנים משנים את העולם, לאט לאט יתקנו את כולם...   :\

האמת,
באמת קצת מכעיס לפעמים,
אבל מה עדיף?
שאיש לא יתעניין, ולא יראה אפילו שהוא משקיע בדל מחשבה?
זה רצון של אנשים להיות יותר נחמדים וטובים,
אז מחייכם, שומעים, ואם זה לא מתאים, נקסט, למתנחמד הבא.
זה מעייף, ומעצבן,
אבל עדיף בעשרת מונים  מיבוש והתרווקות מחוסר עניין לציבור..

שהאנשים הנכונים יתעניינו. או מקסימום אפנה אני לשדכן שמצאתי מתאים.
תמר, לרוב בדלי מחשבה אלו של אנשים זרים לא מוביל למשהו פרודטיבי, זה יותר עניין של - בואו נזרוק את הקלפים באויר ולקוות לטוב.

טוב ללכת לבית האבל מלכת אל בית משתה