בס"ד
הי חבר'ה,מה נשמע?
רציתי לשתף אתכם במה שחוויתי לאחרונה...
בעודי נוסעת לעבודתי במונית שירות,
יום שטוף שמש.מבט סתמי.מוזיקה באוזניות ומנסה לחייך למרות שתמיד יש על מה לדאוג(;...
המונית האטה מעט ונעצרה ברמזור ,
הבחנתי באישה מבוגרת פוסעת לאיטה בוחנת כל פיסה במדרכה באמצעות מקל דק,הולכת עקב בצד אגודל כמהלכת בתוך עולם חשוך וסבוך...
בחנתי אותה,מסקרן לראות עולם של אחרים ולהבין לרגע איך הם חווים את החיים שנראים לנו כמובנים מאליהם...
הערצתי אותה על זה שלא מוותרת לעצמה ומנסה למרות הקושי ללכת בעולם אפל העיקר לא להשאר במקום הנוח-בבית...
זה מדהים בעיני כמה כוחות יש לאדם...
שיעור שכל אדם שמוותר לעצמו על שטויות- חייב לראות וללמוד מהם...
לרגע נעצרה וראיתי שמוציאה טישו מהתיק,
היה נראה שמנגבת דמעה סוררת מזווית עינייה...
דמעות מילאו גם את עיני,רחמתי עליה ועל הסבל שחווה,חשבתי שרק בשבילה ובשביל עוד סובלים כמוה חייבים כבר גאולה...
באותו רגע הודתי לה' שברוך ה' אני רואה.
זה לא מובן מאליו.
אנחנו לפעמים מתלוננים על עבודה/שידוכים/מותרות שאין אך יש אנשים שאפילו את הבסיס אין להם...
הם היו שמחים להתחלף עם ה"בעיות" שלנו
...
ביחס אליהם אנחנו בהחלט עשירים גדולים.
ולא רק שצריך להודות לה' למרות הקשיים שחווים ולמרות שבשידוכים הכל זז כמו צב והמצב מבאס לפעמים...
אלא צריך גם לשמוח באמת.
כי בריאות זה העיקר.
.
כל השאר זה בונוס
נשלח מהאנדרואיד שלי
...
