בס"ד
עוד משהו שרציתי להוסיף
אנשים נוטים לחשוב על אחרים/על עצמם כבררניים.
אך אם נעמיק טוב?אולי אנחנו יוצרים כל מיני דרישות ושאיפות ומערכת חוקים, אך כל אלו זה מעטפת ו"הגנה" שבאה כי אנחנו חושבים שכך צריך להיות מישהו שיגרום לנו לאהוב אותו וכדי "לבטח" את עצמנו שיהיה לנו חיים טובים לצידו...
אך תכלס?המטרה הסופית? זה הרצון שלנו להתחתן עם מישהו אהוב ושיהיה לנו איתו חיים טובים.
לא תמיד הדרישות שלנו נחוצות או אכן נכונות לנו.
אך כשה' רוצה שבן אדם יתחתן? הוא יוצר במהלך הדייטים, בדיוק את ההרגשה שכל מערכת החוקים שיצרנו רצתה ליצור עבורנו.
את ההרגשה שהבן/בת זוג אהוב עלינו ואת הביטחון שיהיה לנו טוב לצידו בחיים...(גם אם הוא ממש לא תואם לרשימת הדרישות המקורית;))
וכך קורה שלפעמים לא מבינים למה מישהי שתמיד התעקשה על כך וכך, התפשרה.
כי היא חשבה שזה מה שיגרום לה להגיד "כן"
אבל בסוף היא ראתה שניתן להתחתן בשמחה, גם בלי חוק מס' 1145 שיצרה לעצמה
כך שבמקום להדביק תווית "בררנות", צריך להבין שאכן יתכן שזה קיים.אך זו לא הסיבה לרווקות(כל עוד לא פוסלים מראש,יותר מדי;))
כי ה"בררנות" לא באמת תמנע מהבן אדם להתחתן עם זיווגו,כשימצא אותו בעז"ה.בסופו של דבר.
