משה רבינו

הייתי אתאיסט קיצוני כל חיי עד שבעקבות שרשרת אסונות בסגנון איוב(איבדתי את כל מה שחשבתי שהיה כסף בתים משפחה חברים. במקום הזה הבנתי שאני לא יוכל להיות בטוח בדבר, או לסמוך להאמין בבני אנוש. כשהיו שואלים אותי חברים למניין או תפילת שחרית האם אני מאמין באלוהים ? עניתי להם שכן ולא. התשובה קצת בלבלה אותם, אבל אני נראה גם דיי ההפך הגמור מיהודי דתי מסורתי מבית טוב. אז הם פשוט חייכו. שרק התחלתי ללמוד תורה הייתי קצת סקפטי הרי איך אנחנו היהודים העם הנבחר ? הרי כל ההיסטוריה היהודית עשויה מרדיפות אנטישמיות, ועוד קצת שינאה ליהודים. למה ״צדיק ורע לו ורשע כי טוב לו״ ? במקום הזה התחלתי לגלות את דמותו של משה. להכיר את משה לא רק מהתנ״ך ודרך משה להתחיל להכיר את אלוהים. פעם כעסתי ושנאתי את אלוהים. היום אני יודע שאלוהים הוא טוב, אלוהים הגיוני, אלוהים אהבה. והבנאדם הכי נערץ אלי בהיסטוריה האנושית הוא משה רבינו. אין יום שאני לא חושב אליו הוא חולם אליו. יש לי כל כך הרבה הערכה אהבה ואמפתיה לכאב ולמוות שלו. היום אני מגדיר את עצמי כאתאיסט מתבולל. 4;