בס"ד
אני מבין שבתוכי יש גם את הבעיה וגם את הפתרון
- את הילד הקטן ואת המרפא.
הרב יצחק פוליקמן מזמין אותך לומר גם כי "יש בי מעיין מרפא לכל בעיותיי ותחלואיי".
*
המרפא שבתוכי - נמצא עמוק מתחת לפני השטח,
הדברים השליליים שבי
הם מעבה האדמה - שמפריד ביני לבין המרפא,
בעזר ד' אצליח להוציא אותם
ולגלות את המרפא הפנימי.
*
הצעדים של הרב יצחק פוליקמן הם כלי חפירה
לחפור פנימה,
לסלק את החומריות,
למצוא את המרפא שבתוכי
ולדלות אותו החוצה.
*
צריך לומר כי המרפא שבתוכי מסייע לי
לרפא את הילדה הקטנה שבי,
שבקשה לשרוד ופיתחה התמכרויות.
*
המרפא שבתוכי מסייע לי
להשתחרר ולהחלים מכל העבר,
להתנקות מכל האמונות השליליות,
הטעויות והרגשות המודחקים.
*
המרפא שבתוכי מסייע לי
להגיע להרמוניה עם אחרים, לקבלה עצמית
לתחושה טובה עם עצמי
ולהרגיש אהובה, מוערכת.
מקורות שאיתם נעזר הרב יצחק פוליקמן -
ספר חובות הלבבות - הקדמה
יש מן החכמה מה שהוא צפון בלבות החכמים כמטמון הנסתר, אשר אם יסתירוהו לא ישיגנו אדם, וכאשר יגלוהו לא יעלם מאדם יושר אמריהם בו,
וזה כמו שאמר הכתוב "מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה", רצה לומר, כי החכמה תקועה בתולדות האדם וטבעו ובכח הכרתו, כמים הטמונים בלב הארץ.
שם משמואל בשם האבני נזר זי"ע
שכמו המים מציאותם בבטן הארץ מאז ומעולם, אלא שהאדמה מכסה עליהם, וצריכין רק לסלק את האדמה ויתגלו המים ממילא. כן העצה תמיד מצוי' בלב איש אלא שהחומר מכסה בפני העצה ובסילוק החומר מתגלה העצה שבלבבו ממילא,
ויש לומר עוד שלאו דוקא מציאות המים היא במציאות, אלא גם התפשטות המים שממקור מוצא מים נובעים ומתפשטים חוץ למקומם, ומעבה האדמה הוא מונע ועוצר לבל יתפשט המקור,
כן העצה בלב איש היא כמקור הנובע ומתפשט כו' שגם העצה שבלבו תתפשט חוץ לגבולה ותתרחב דעתו - בגשמיות וברוחניות, וכענין שכתוב במשלי (כ"ד ד') ובדעת חדרים ימלאו, כי העדר הצלחה בגשמיות נמי הוא מפאת הכחות הרעים שיש להם שליטה לעצור בעד התפשטות והתרחבות ההצלחה, כמו שליטתם ברוחניות כאבן מונח על הלב, ובשני דברים הנ"ל גוללין את האבן מעל פי הבאר הגשמי והרוחני:
פתיחות
אלמד להתחבר לעצמי ולדבר עם עצמי בפתיחות, בכנות ובאופן רגשי
אספר לעצמי על; פחד, פגיעה, כעס, הנאה, שמחה.
אספר לעצמי מי אני,
ככל שאעשה זאת עם עצמי - כך אוכל לעשות זאת גם עם אחרים.
אשתדל לתקשר עם אחרים בפתיחות ובכנות על בסיס אינטימי של חלוקה ושיתוף.
כשאני מתחיל להוציא החוצה
את כל מה שעלה לי בצעד ארבע,
אני עושה מסע אל מעיין המרפא שבתוכי.
*
כשאני משתף
אני מתחיל להוציא את הילד הקטן שבתוכי
מהחושך וההדחקה אל האור,
ומאפשר לאני המואר והמרפא לצאת החוצה.
מקורות שאיתם נעזר הרב יצחק פוליקמן -
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק א
ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור - תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו.
ואוהב המעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב.
עד היום פחדתי לגלות מי אני ולהיות מי שאני
כי הצורך להיות מושלם גרם לי
פחד ואשמה על מה שעשיתי
להסתתר
לחיות מאחורי חומות גבוהות
להחביא את חולשותיי
להסתיר את צרכיי ורגשותיי,
לא להסתכל עליהם,
לא לספר אותם לאחרים,
לא לקחת אחריות עליהם,
ולאבד את שפיותי.
הצורך להיות מושלם גרם לי עד היום לחיות באשליה ש... רק אם אכחיש ואדחיק את חסרונותיי וחולשותיי,
אהיה אהוב, בטוח, מרוצה ושמח.
כשאני מוצא את המרפא שבי אני לומד ש -
אף אחד לא מושלם, ואני לא כל כך נורא כמו שחשבתי.
מגיע לי לחיות בהערכה עצמית.
מגיע לי להכיר בדברים הטובים שבי, תכונותיי, מעלותיי, ובנקודות החיוביות שלי.
כשאני מוצא את המרפא שבי אני מפסיק
לחיות באשמה
לנסות להיות מושלם
להסתתר מאחורי אחרים
ככל שאני יותר בהחלמה - אני מתחיל
לחזור לשפיות.
לקבל אומץ רב להרגיש חופשי להיות מי שאני.
להיות אנושי, בעל רגשות, פגיע.
להיות במערכת יחסים בריאה, ולחיות בשלום עם ד', עצמי, ואחרים.
להתחבר לעצמי ולבוראי.
להודות מי ומה אני
זה אני.
זה מה שעשיתי.
אלה התנהגויותיי, מחשבותיי, רצונותיי, צרכיי רגשותיי.
אלו דאגותיי, פחדיי, תקוותי, האמונות הישנות שלי.
אלו התנהגויותיי ואמונותיי התלותיות וזה הנזק שהם גרמו,
הדברים הרעים והנוראים שבי.
החולשות שלי.
לזהות את הדברים
שאני חושש,
שאינני יכול להתמודד אתם,
שאינני מסוגל לעשות,
שאני זקוק לעזרה בקשר אליהם.
להרגיש את המשא שאני נושא,
התהיות שלי בדבר העצמי שלי
הדברים המטרידים והחטאים,
האשמה, הפחד, הסודות, הכאב, הבושה,
אני מרגיש
שאני פחות מ...
שאני עמוס,
שאני רע לעצמי,
אני מתחיל באומץ להוציא הכל לאור,
לפנות אותם החוצה,
לנקות ולשטוף,
להגיע ללב הענין ולהשתחרר מהם.
הערה: בתחומים שאתה מבולבל בהם - כתיבה תעזור במיוחד.
ההחלמה היא
ללמוד לכבד את עצמי ולהקשיב לצרכים שלי,
לזהות את צרכיי ורגשותיי.
לקחת אחריות;
על הרגשות, הצרכים והרצונות שלי
על התקשורת שלי
על מה שאני צריך לומר
לטפל בעצמי
לצלצל לחבר,
לקחת הפסקה,
לצאת לטיול רגלי,
לקחת חופש,
להשאר במטה,
לנוח,
לעשות אמבטיה חמה.
להיות מי שאני,
להיות מאושר,
לצאת מעצמי אל אחרים,
להבין שמעוניינים בי,
לבקש עזרה,
לדעת שאני אומר את האמת שלי
להודות שאני צריך לומר את מה שצריך לומר,
כשאני לוקח אחריות על צרכיי - הם מפסיקים לשלוט בי,
כך אני נעשה יותר יעיל ומתפקד.
לדעת להזדקק
עד היום היה לי יותר קל לספק לאחרים מה שהם צריכים, מאשר לחפש אחריהם ולהזדקק להם
עכשיו אלמד להזדקק ולהושיט יד ולספר לאחרים כשאני צריכה
אני לא משא, אני לא מטרד.
שיתוף
שיתוף אחרים בגילוי העצמי –
פותח לי דלת לאמת, לשמחה ולחופש,
מביא ענוה וחמלה כלפי עצמי
מביא את החופש והנינוחות שאני לא לבד.
מפגיש אותי
עם הטבע המדויק של פגמיי - כפי שמעולם לא חוויתי,
ועם הכאב של ההכחשה,
מביא אותי לכנות גדולה, ולמודעות עצמית יותר עמוקה,
עוזר לי להבין מדוע חיי היו בלתי מנוהלים,
כל הארה בנפש מביאה עמה אחריות.
עוזר לי להשיג בהירות לגבי ההתנהגות שלי, לדוגמא
הצורך בשליטה,
מצבי הרוח שלי,
הצורך להיות צודק,
הצורך להתגונן.
עוזר לי להרפות מאמונות ישנות
עד עכשיו חשבתי
שאם אספר אמות,
שאם אודה שטעיתי אתפרק.
עוזר לי
להשתחרר מהמטען של סודותיי,
לקבל את העבר,
לקבל חופש רוחני מכבלי העבר,
לבנות אמון,
להפנים את האמת שבהיסטוריה של התלות שלנו,
לזכור שאני יכול לטפל בעצמי ולבקש את מה שאני צריך.
כנות
כשאני חי בכנות עם עצמי ועם אחרים, יש בי יכולת לחיות ללא בושה ואשמה.
לחיות בכנות ביום יום - זה
לדעת שאני מרגיש, מתרגז, שאינני מושלם.
להודות בכל הדברים הרעים שעשיתי לעצמי ולאחרים.
לקחת אחריות ולתקן את העוול.
הכוח האמיתי שלי הוא - בפגיעות. שאני מרשה לעצמי להכיר בעובדה שאני פגיע
ככל שאני יותר בהחלמה;
יש בי נכונות לתת אמון בחיים של - כנות, ענוה ופתיחות, מתוך קבלה טיפוח וסליחה.
הראיה שלי מתחדדת וההכחשה יורדת, ואני רואה ומזהה יותר טוב את הרגשות העמוקים שבתוכי.
אני שמח ומרגיש בטוח באמת ולהיות כנה.
לצאת מההסתרה
רק כשאקח סיכון להיפתח - אזכה למערכות היחסים שאני מחפש.
כדי להרגיש את השמחה שבאינטימיות אני צריך
להיפתח לאחרים, לאפשר להם לדעת מי אני.
להביא את האני האמיתי אל אחרים - בפתיחות ובכנות.
כשאני לא מגלה מי אני
אני לכוד בתוך עצמי.
מערכות היחסים שלי שטחיות.
מתוך פחד
אני שופט אחרים כדי לשרוד.
אני נוהג בחוסר כנות
משתמש בהכחשה ורציונליזציה (מתרץ את עצמי בתירוצים).
ומדחיק את האשמה ואת שאר הרגשות המצורפים.
האני יתגלה בכל מקרה ואז ארגיש כעס, טינה ונזקקות גדולה.
אתחיל לחלוק ולשתף
לשתף מישהו, לספר לו הכל בצורה יסודית וישרה
לספר לו את כל הטעויות, הכישלונות והסודות.
כשאנו משתפים באמת שלנו הנפש שלנו מתעלה.
לדבר על מה שמטריד אותי - על החלק שלי והאחריות לגבי האחר, עצמי והבורא.
לחלוק עם עוד אדם, זה לא קל אבל זה אפשרי.
הדבר שאינני רוצה להראות, שאינני רוצה לדבר עליו - חיוני שאדבר עליו כדי להירפא.
הדבר שאני בשום אופן לא רוצה להודות - זה הדבר שאני צריך להגיד למישהו שאפשר לבטוח בו.
כמה שזה יותר מפחיד - סימן שזה הדבר.
כללים לשיתוף
החבר צריך להיות מישהי מאוד מתאים
אמין שישמור על אנונימיות
מבין
שיכול לתמוך
מאומן להקשיב
אובייקטיבי ללא האשמה או שיפוט.
אוהב דואג וחומל.
אחד שמכיר מהי תלות, את כוחה ההרסני ואת תהליך ההחלמה ממנה
ושהוא מדריך טוב שיכול לעזור לי למצוא את הטוב שבי
אשאל את עצמי ואקשיב פנימה כדי לדעת עם מי בטוח לי לדבר.
זה לא בריא לחלוק את עצמי עם כל אחד בלי שום גבולות.
אם נעשה את זה עם מישהו שהוא לא מתאים - זה יבייש אותנו ויגרום לנו לאשמה וחוסר בטחון.
מערכות יחסים
עד היום חששתי שיבקרו אותי, ישפטו אותי או יביישו אותי.
חשבתי ש
רק אם לא אספר על רגשותיי ורצונותיי, ולא אספר לשני מי אני - אזכה ליחס הוגן.
רק אם אהפוך להיות מי שהשני רוצה,
רק אם לא אטלטל את הספינה,
רק אם לא אכיר בכוחי - רק אז אשלוט במערכת היחסים.
בהחלמה אני נותן אמון בכוחי בעזר ד'
שאפשרי עבורי איך שאני –
להיות במערכת יחסים בריאה, ולחיות בשלום עם ד', עצמי, ואחרים.
לצאת מההתקרבנות שלי
להפסיק לרצות אחרים
ולסלק את עצמי מהתנהגויות קרבניות של אחרים
עד שאסלק את עצמי מתפקיד הקרבן - ארגיש כעוס וחסר אהדה,
אחרי שאעשה זאת יהיה לי יותר קל להגלות אהדה.
משימות
אחלוק עם מישהו את מי שאני,
אלמד לדבר בפתיחות ובכנות - באופן קבוע עם מספר אנשים כל פעם שזה נכון ושזה הזמן לעשות זאת..
אשתדל לתקשר על בסיס אינטימי של חלוקה ושיתוף –
אשים לב מה אני מרגיש? אספר לעצמי לד' ולאחרים, בתחילת היום באמצע ובסופו.
קבע פגישה עם חבר לשעה + לשיתוף בכל ההיסטוריה והסודות שעלו בצעד 4. עשה זאת כמה שיותר סמוך לצעד 4.
אנו יכולים לקבוע את משך זמן השיתוף וגם היכן אנו רוצים שזה יתרחש.
לא עושים צעד 5 עם מישהו קרוב, שכן, בן זוג או מישהו מהמשפחה - כדי שלא ישתמשו במידע נגדנו לפגוע בנו.
אערוך רשימה של התנהגויותיי ואמונותיי התלותיות - מהיכן הם הגיעו והנזק שהם גרמו,
שאלות:
כשעובר עלי משהו - האם אני נוטה לשתף או רק אחרי שפתרתי אותו?
מה הייתי צריך לדבר ואני לא מדבר - כי קשה לי לדבר עליו; רגש, צורך, התרחשות, יחס לא מוצלח.
המקשיב - המקבל את צעד חמש
צריך לתרגל הינתקות
להתמקד בחשבון נפש אישי
לכבד כיצד והיכן האדם בוחר למסור את הצעד הזה
להקשיב ללא ויכוח שיפוט או הנחות מוקדמות
לקבל את המקום בו נמצא האדם אחר כיום
להקציב מספיק זמן ללא הפרעות
להוסיף תפילה משותפת לפני ואחרי, בידיעה שאנו מקבלים את כל מה שאנו זקוקים.
שאלות עיוניות
מה זה להודות באמת?
מה זה "טבע המדויק של פגמיי"?
כיצד אוכל לשחרר את הצורך שלי להגן על פעולותיי כך שאוכל להודות באמת?
מדוע חשוב להודות בטעויות שלי באופן פרטי ?
שיתוף כנה על המאבקים והניצחונות - להוות דוגמא להחלמה
איך היו החיים לפני החלמה,
הכלים בהם השתמשתי,
ואיך החיים עבורי היום.
תוקן על ידי יצחקפולקמן ב- 26/10/2021 09:20:50
