אני אישה חרדית למדיי ואני מעשנת. בעלי מקבל את זה. זהו צורך נפשי וזה מרגיע אותי. אבל הוא מבקש שלא אעשן בציבור במרחב הציבורי ביישוב שלנו, כי הוא קטן ושיפוטי והוא לא רוצה שיעשו לילדים אח"כ בושות או בעיות עם הקבלה לישיבות. יש חרדים שרוטים שחיים בד' על ד' וטפו לא.
נשלח ב-13/7/2022 11:28
sihara כתב:
אני אישה חרדית למדיי ואני מעשנת. בעלי מקבל את זה. זהו צורך נפשי וזה מרגיע אותי. אבל הוא מבקש שלא אעשן בציבור במרחב הציבורי ביישוב שלנו, כי הוא קטן ושיפוטי והוא לא רוצה שיעשו לילדים אח"כ בושות או בעיות עם הקבלה לישיבות. יש חרדים שרוטים שחיים בד' על ד' וטפו לא.
אבל לכל מעשנת יש את הסיגרייה הראשונה... מתי התחלת ולמה? זה נוח לחיות ככה בסתר? סך הכל זה ריח ודברים שלא קל להעלים, אני ואשתי מאז הסיפור עברנו לעיר מעורבת וככה הרבה יותר קל.
נשלח ב-15/7/2022 12:19
התחלתי לעשן כשהייתי באשפוז יום וכולם סביבי עישנו. היה לא כיף להיות בחברה מעשנת בלי סיגריה ביד. ככה התחלתי. בהתחלה בעלי צחק עלי שאני לא יודעת לעשן, אבל עם הזמן למדתי את המלאכה ;)